הבדיקות במהלך ההיריון נעשות במטרה לפקח על גדילה תקינה ולאבחן התפתחות של מומים. עו"ד אתי זיו מסבירה מה אפשר לצפות מבדיקות אלו, מה עושים במקרה של רשלנות בביצוע הבדיקה ואיך נמנעים ממנה מלכתחילה?



ultrasound
תמונת אילוסטרציה

לפני מספר שנים טיפלה עו"ד אתי זיו במקרה מעט יוצא דופן. מדובר בתינוק שנולד בשבוע ה-42 במשקל של 5.3 ק"ג עם שיתוק קשה ביד. נכון להיום התינוק כבר גדול – מדובר למעשה בבחור בן 22 – המתמודד עם יד לא מתפקדת וקצרה מהשניה. "לידה של תינוק במשקל גדול מחייבת הערכות שונה בחדר הלידה", מסבירה עו"ד זיו, המתמחה ברשלנות רפואית ובנזקי גוף "כולל נוכחות של רופא ילדים. במקרה הזה הצוות הרפואי לא בדק את משקל העובר כאשר האם הגיעה לחדר הלידה. הוא נתקע בתעלת הלידה וכאשר יצא ממנה היד שלו היתה במצב קשה".

המקרה הזה הוא רק דוגמא למקרים שונים של רשלנות רפואית בהיריון או בלידה. אלו מקרים בהם הרופאים אינם מבצעים את הבדיקות הנחוצות במהלך ההיריון, או שהם אינם פועלים בהתאם לממצאים מחשידים המתגלים בבדיקות.

לגלות את הבעיה מבעוד מועד: בדיקות אולטרה-סאונד
במהלך ההריון עוברות מרבית הנשים ארבע בדיקות אולטרה-סאונד: בדיקת השליש הראשון להריון; בדיקת שקיפות עורפית; סקירת מערכות ובדיקה להערכת משקל העובר, הנעשית לראשונה בשבוע 20-23. "מעבר לבדיקות השגרתיות קיימת בדיקת אולטרה-סאונד מורחבת, שזו למעשה סקירת מערכות מורחבת. מרבית הנשים עושות אותה כיום באופן עצמאי, אך באחריותו של הרופא להפנות נשים לביצוע בדיקות אלו במקרים בהם מתגלה בבדיקות השגרתיות ממצא חשוד. במקרים אלו הבדיקה נעשית במימון מלא של קופת החולים", היא מסבירה. "ההפנייה נעשית גם אם קיים רקע של היסטוריה המגבירה את הסיכון של העובר ללקות במום ספציפי. בבדיקה זו ייבדקו האיברים והמערכות בהתאם לנסיבות המקרה".

משקל גדול של העובר מתרחש פעמים רבות כאשר האם מתמודדת עם סכרת, אך הדאגה העיקרית של הורים רבים היא ממציאת מומים בגופו של העובר. הבדיקות יכולות לעזור באיתור שלהם, מסבירה עו"ד זיו. "כל ממצא חריג מחייב את הרופא לתעדו במכתב בצורה ברורה, בו יתאר ויסביר לאישה במדויק את הממצא וימסור לה את דו"ח הבדיקה תוך הנחיה ברורה כי עליה לגשת לרופא המטפל שלה.
"על הרופא המטפל חלה האחריות להפנותה לייעוץ, לבדיקות לנוספות או להמשך מעקב. במידה ומתעורר צורך להתערבות רפואית דחופה ולא ניתן ליצור קשר מיידי עם הרופא המטפל, חובתו של הבודק לדאוג להפניה דחופה לרופא אחר בקהילה או בבית חולים. יש להסביר לאישה שבמידה ואינה פועלת בהתאם להמלצה, התוצאות הן באחריותה. באופן עקרוני, יש לתת לאישה תשובה מודפסת של הבדיקה, למעט המקרים בהם מתועדת בדיקה זו במסמך רפואי אחר. הבודק חייב להסביר לאישה להעביר את התשובה לרופא המטפל גם במידה והגיעה לבדיקה על דעת עצמה".

מציאת מומים בבדיקת האולטרה סאונד הראשונה משמעותית בכל הקשור להחלטה על הפסקת היריון. אם מתגלה ממצא המעורר חשד למום, על הרופא לבחון את האפשרות הזו יחד עם כל האפשרויות הנוספות יחד עם האישה. "חלק מהמידע שעל הרופא למסור הוא האפשרות לבצע הפסקת הריון במקרים בהם 'הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי' בכל שלב בהריון. לפיכך, גם אם מתגלה מום בשלב מאוחר של ההריון, אין בכך כדי להצדיק מניעת המידע מבני הזוג. חשוב לדעת, כי בישראל אין הגבלה על המועד בו מותרת הפסקת הריון. הדבר אפשרי בכל שלב עד סיום ההיריון ובלבד שיש הצדקה חוקית להפסיקו.

הרופא לא עשה את המוטל עליו: מה עושים?
במידה והרופא לא עשה את המוטל עליו והתינוק נולד עם מום, יש מקום לתביעה בגין רשלנות רפואית. "בישראל מוגשות תביעות רבות ברשלנות רפואית, בעיקר בשל אי גילוי מומים מולדים בזמן ההריון כגון תסמונת דאון, ספינה ביפידה, מוקדים אקוגניים בלב, קורפוס קלוזום ומקרוצפלוס. הטענה המרכזית הינה שרשלנות הרופא אפשרה בואו לעולם של תינוק עם מום". עם זאת, חשוב להבין כי הבדיקות אינן מבטיחות גילוי מלא. "בדיקת האולטרה סאונד תאפשר גילוי של מירב המומים המתפתחים בעובר בכפוף לשבוע ההריון. לא ניתן לאתר את כל המומים באמצעות אולטרה-סאונד, בהם אוטיזם, סוגי עיוורון וחרשות שונים. גם מומים אשר לרוב ניתן לגלות לא תמיד מתגלים והדבר נובע מסיבות שונות כמו מגבלות מכשור, גודל הממצא בחיים העובריים בעת הבדיקה, מנח העובר, כמות מי השפיר, גיל ההריון ועוד.

"קיימים מומים, אשר באים לידי ביטוי רק בשלב מאוחר של ההריון ולא ניתן לגלות אותם, גם אם הבדיקה מבוצעת בשלב מוקדם. זו הסיבה מדוע חשוב שהבודק ישאל את האישה לגבי היסטוריה משפחתית על מנת לכלול נתונים אלו בבדיקה.
"רוב הרופאים הבודקים מסתפקים בביצוע בדיקה בסיסית רגילה מבלי לתשאל בכלל את הנבדקת. לכן חובה על האישה, במידה ויש לה מידע חשוב – גם אם מדובר בחשש – להסביר זאת לרופא הבודק. לאחר שעשתה זאת באחריותו של הרופא להתייחס לכך. אם הוא התעלם מהמידע שהוא קיבל והתגלה בהמשך ההיריון מום שיכול היה להתגלות בשלב מוקדם יותר על סמך מידע זה, הדבר יהיה באחריותו".

כדאי לדעת, כי חלק מחובתו של הרופא היא להתייחס בהצעותיו לבדיקות שבסל הבריאות כמו גם לאלה שניתן לבצען באמצעות הביטוחים המשלימים שמספקות קופות החולים או ברפואה הפרטית.

לצמצם את הסיכון
לסיכום, ממליצה עו"ד זיו על מספר טיפים משפטיים לנשים בהיריון, כולל ביצוע בדיקת מערכות מורחבת אצל מומחה. "חשוב כאמור שהאישה תמסור לרופא את כל המידע שיש ברשותה ביחס למצבה הגופני וההיסטוריה הרפואית המשפחתית, כולל כל חשש שעולה בדעתה. כדאי לוודאי כי היא עוברת את כל הבדיקות הנחוצות, ובמקרה של עובר גדול יש לעקוב אחר משקלו לאורך כל ההיריון כולל בזמן ההגעה לחדר הלידה. במקרה של חשש או במקרה של מום בהריונות קודמים, רצוי שמומחה נוסף יעבור על קלטת הבדיקה, יחווה דעתו באשר לתוצאות הבדיקה והאם ניתן לראות בה מום או האם בשלב בו בוצעה הבדיקה ניתן לאתר את המום המולד".
הדפסה