בואו של הילד החדש למשפחה עשויה לעורר קושי של ממש אצל הבכור. הפעם בדקנו מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור לו - ולעצמנו.

אחים גדולים
תמונת אילוסטרציה

לחלק א' של הכתבה

בכתבה הקודמת עסקנו בחוויות אותן עובר הילד, כאשר אימו נכנסת להריון ואח או אחות עומדים להצטרף למשפחה. החשוב מכל הוא כמובן לעזור לו במידת האפשר.

הורים המרגישים חרדים כלפי ילדם הבכור, ואשמים כלפיו בגין השינוי המתקרב, חשוב מאוד שיקבלו ליווי ממטפל מוסמך, אשר יוכל לעזור להם להתמודד טוב יותר עם הרגשות שלהם עצמם ומכאן עם רגשות הילדים. בנוסף, ישנן כמה המלצות פרקטיות שהמומחים השונים ממליצים לאמץ, במידת הצורך.

"ההכנה של ההורים צריכה להיות מותאמת לגיל הילדים ולרמת ההבנה שלהם", אומרת עליזה מרום, N.S.W, מטפלת משפחתית מוסמכת בקליניקה לטיפול משפחתי וזוגי של מכון אדלר. "עם נראות ההריון יש להכין את הילדים לכך שמתווסף ילד חדש למשפחה. לא מומלץ להשאיר את זה לרגע האחרון, אחרי הלידה ולפני שהאימא מגיע חזרה הביתה עם הרך הנולד. זהו שינוי אמיתי מבחינת הילדים ועליהם לעבור תהליך, בדיוק כמו שלהורים יש כתשעה חודשים להתכונן להתרחבות המשפחה. בוודאי שלא מומלץ לשקר או להמציא תירוצים למה אמא עייפה פתאום ולמה יש לה בטן גדולה.

"חשוב מאד להציג את הלידה כמשהו חיובי, כמשהו שיש בו ערך מוסף לילד. מומלץ לאפשר לו לגעת, לחוש את ההתפתחות ואת תנועות העובר. להציג בפניו את יתרונות הבכור ואת יכולותיו. חשוב להיות כנים וישירים".

לשתף ולהיות רגועים

יועצת התקשורת מירי גרין עברה את התהליך בעצמה, עם לידת הילד השני במשפחה. "יש לי שניים, בת ארבע ובן שנתיים. כשהוא נולד, אחד הדברים החשובים שהחלטתי עליהם הוא לא לפחד לשתף את הילדה. ילדים קולטים את הפחדים האלו ומפרשים אותם בדרכים שונות מאתנו. אם הילד מרגיש שהוא ממשיך להיות חלק מהמשפחה, יותר קל לו לקבל את 'הגזירה' החדשה. דבר נוסף, להתנהג בטבעיות, כי זה הכי טבעי שבעולם. ילדים בגילאים אלה הם דף חלק, הם סופגים המון ולומדים המון. מה שהם רואים כמעשה טבעי אצל ההורים, ייתפס גם אצלם כטבעי.

"בהקשר הזה - בלי לחץ, בלי דרמות, בלי היסטריות. ילדים לומדים דרך חיקוי המבוגרים, כל השיחות וההסברים שבעולם לא יועילו – אם הילד רואה שההורים לחוצים, חרדים, מסתירים ממנו וכו', הוא מבין שיש בעיה ומתנהג בהתאם".

ספרים ובילויים עשויים לעזור

כאשר הילד החדש נולד והשינוי קרה, כדאי לאמץ כמה כללי התנהגות אשר יקלו על ההשתלבות של הילד החדש בבית.

ענת בן סלמון ועופר ארז, דוקטורנטים מומחים בפסיכותרפיה ומנהלי חברת "כלים שלובים" לאבחון, טיפול והדרכה אישית לפרט ולמשפחה, אומרים כי חשוב לתת תשומת לב מיוחדת לבכור. "הקדישו תשומת לב ייחודית לילד הגדול כגון רכיבה על אופניים, טיול לקניון ועוד. תחלקו את זמנכם כך שבחלק מהזמן תהיו רק עם הגדול, חלק מהזמן רק עם הקטן וזמנים של יחד עם שניהם, זאת על מנת להשרות תחושת שוויון בין הילדים". בהקשר זה ממליצה גרין להיעזר בספרי ילדים. "ספרים על ילדים שנולד להם אח חדש זה דבר מגניב, כי היא רואה שהיא לא היחידה, ולומדת איך ילדים בסיפורים מתמודדים עם זה".

"כשאתם קונים מתנה לאח החדש, כמובן יש לדאוג שגם הילד הגדול יקבל משהו, כדי שלא יפרש מתן דבר זה או אחר כהעדפה של הקטן בעיניכם", אומרים בן סלמון וארז. "השתדלו להבהיר זאת גם להוריכם, הנחשבים גם הם בעיני הילד לדמות אוהבת אשר עלולה להילקח מהם בעקבות לידת האח החדש.
"השתדלו לא לכעוס על ילדכם כאשר הוא מנסה ללטף בעוצמה או מחבק חזק מדי את התינוק. אמרו לו שזה עשוי להכאיב והפכו את המגע ביניהם למגע מעודן יותר, של ליטוף ונשיקה, על ידי הדגמה אישית. יש להבין, כי הקנאה היא טבעית ובלתי נמנעת, והיא אינה מעידה דבר על אופיו של הילד הגדול.
"הימנעו מפרשנות שמתארת את הילד כ'רע' בהתנהגותו כלפי אחיו. תמיד השאירו לו אפשרות לכך שהוא אינו מבין את עוצמתו ואת משמעות התנהגותו, גם כאשר די ברור שהוא מבין את מה שהוא עושה. עודדו וחזקו בדיבור, מגע וכל גילוי של חיבה והתנהגות חיובית בין האחים. תיזמו את נקודות המפגש שיכולות לעודד קשר חיובי".

לשמור על גבולות ולגלות הבנה

שרה נייס, מרצה, מנחה קבוצות הורים ומאמנת אישית ומשפחתית בגישה האדלריאנית, אומרת כי יש להקפיד להמשיך ולהנהיג את החוקים וההרגלים שהיו נהוגים עד שנולד התינוק. הילד ממשיך לישון במיטה שלו, הולכים לישון באותה שעה, אוכלים באותו מקום, הולכים לגן כרגיל.... ולהוסיף כללים לפי הצורך.

"יש לגלות הבנה לסימני רגרסיה כמו הרטבה, בכיינות. לטפל בהם באופן ענייני וללא השפלות. אמירות כמו "אתה ילד גדול, בוגר" - מיותרות לחלוטין. כדאי להוקיר על העזרה, שיתוף הפעולה, הסבלנות והעצמאות שהילד מגלה, גם אם זה קורה רק לעיתים רחוקות."

"ילדים, שהוריהם קיבלו הדרכה, עברו את השינוי בצורה חלקה ואף קיבלו את התינוק בשמחה. הם יכלו לראות את היתרונות בלהיות ילד בכור, מעמדם ותחושת הערך שלהם לא נפגמה, הם הצליחו לפתח תחושת אחריות ועצמאות".

הדפסה