תמונת אילוסטרציה
לחלק א' של הכתבה
"חרף החשיבות שבהנקה, פעולת ההנקה אינה פשוטה לנשים רבות, ואלה שלא מצליחות להניק כפי שהן מתכננות עלולות לחוש רגשות אשם ותחושות של חוסר מסוגלות, בינן לבין עצמן ומול החברה", אומרת אושרית גור, הבעלים של אתר www.MeNika.co.il. "קיים פער בין הטמעת המסר של חשיבות ההנקה לבין הכלים, הידע והסיוע המקצועי שעומד לרשות הנשים לאחר הלידה. הנקה זו טכניקה שצריך ללמוד ולהתאמן בה, ולעיתים בהיעדר הייעוץ המקצועי הנכון הנקה עלולה ללכת קשה מאוד ואפילו להפסק.
"הבעיות הנפוצות רובן פתירות וקשורות לניהול הנקה נכון, אחיזה נכונה, לימוד התינוק אחיזת שד וכו'. חלק מהבעיות הן פיסיולוגיות שמתבטאות בייצור תקין של חלב וזרימה שלו. לעיתים הבעיות קשורות לפיסיולוגיה של הפה והלשון של התינוק, מה שמתבטא בכאבים בהנקה, וגם כאן יועצת הנקה מוסמכת תדע לאתר את הבעיה מבעוד מועד ולהדריך בהתאם. ישנן בעיות נוספות שקשורות לסביבה ומשפיעות מאוד על הצלחת הנקה - האם בבית החולים יצרו את התנאים הבסיסיים להנקה מוצלחת בעתיד, האם בסביבה הביתית יש לאישה תמיכה ועידוד להניק, אפשרות לנוח ולצבור כוחות וכו' ".
טלי ארושס, מנהלת רשת אמאל'ה, אומרת כי את הבעיות של נשים עם הנקה אפשר לחלק לבני תחומים – בעיות בבית ובעיות בחוץ. בכל הנוגע לבעיות הביתיות, היא אומרת כי "במידה ויש ילדים נוספים בבית, התינוק החדש גוזל המון תשומת לב, ובנוסף המון זמן איכות עם האמא. לכן יש לדעת לחלק נכון את הזמן ואת תשומת הלב לשביעות רצון כולם, וכל זאת כשהאמא מאוד עייפה, לא ישנה בלילות, אין לה זמן אפילו למקלחת ועוד. הבעיות בחוץ הן כשהאם יוצאת עם העולל מחוץ לבית והוא רעב. תמיד יהיו אלה שיהיה להם מה לומר על הנקה בציבור, ולא משנה כמה השקעת בחולצות הנקה מסתירות ובסינר צבעוני, עדיין תהיה החברה שתזדעזע כשתחלצי שד, או חבר שיכחיל למראה ההנקה".
מיכל ברכה, דולה פוסט-פארטום, מדריכת הנקה, הורות ראשונית ומנחת מעגלי נשים, מצביעה על בעיה נוספת – השינויים בתהליך, בעיקר בימים הראשונים. "הבעיה העיקרית שנשים מניקות מתמודדות איתן הן גודש שמפתיע אותן כשהן משתחררות הביתה מבית החולים, שכן תהליך ייצור החלב הגדול מתחיל ביום הרביעי לאחר הלידה והן אינן מודעות לכך", אומרת ברכה.
בעיה אחרת היא סדקים ופצעים בפטמות. כמעט 65% הסדקים בשד נוצרים כתוצאה מתפיסה לא נכונה של התינוק, בעיקר בשל חוסר הדרכה. התינוק לא תופס נכון את השד, והחניכיים שלו יושבים על הפטמה ולא על כל השד. מה עושים במצב כזה? על האם לשבת בנוח עם תמיכה טובה לגב. אסור שהרגליים יהיו באוויר – יש להשתמש בשרפרף לשם תמיכה. בנוסף, יש להחזיק את התינוק כשהבטן שלו צמודה אל האם, הראש והעכוז שלו בקו ישר. כאשר התינוק תופס את השד, צריך לחכות שיפתח את הפה ורק אז לקרב את השד ולראות שההילה - החלק שמסביב לפטמה - רובו בפה. לבסוף, הסנטר צריך להיות צמוד לשד והשפתיים מוצאות החוצה.
כדאי לדעת, כי הטכניקה שבה תינוק יונק מהשד שונה לחלוטין מהצורה בה הוא שותה מבקבוק. לכן, אם משלבים בין בקבוק להנקה הוא מתבלבל. בנוסף, עדיף לא לתת מוצץ כי אז התינוק מתרגל לפעולה אחרת וזה עלול לבלבל.
"הכנה להנקה היא המתנה הגדולה ביותר שיכולה אישה שמעוניינת להניק להעניק לעצמה", אומרת גור. "את ההכנה כדאי לעבור בפגישת ייעוץ מסודרת עם יועצת הנקה מוסמכת. נשים לאורך ההיסטוריה זכו להכנה להנקה כל חייהן. זו חוכמה שעברה מאם או מדודה לבת מדור לדור. נשים גדלו בסביבה מניקה, צפו בהנקה כל חייהן וזה היה חלק מהנוף הטבעי שלהן. כשהן הביאו ילד לעולם בסביבה משפחתית שבטית הן קיבלו הדרכה מהרגע הראשון. בעידן המודרני אנחנו צריכות לספק לעצמינו את הידע וההכנה באופן יזום כיוון שהוא אינו יותר חלק מהנוף הטבעי שלנו".