כרמית מטלון, המנהלת המקצועית של "הבית להתפתחות תינוקות", בעלת "משפּחה חורפּת – ייעוץ שינה לתינוקות וילדים", מסבירה איך לעזור לילד שלכם להיפרד מהערנות ולהצטרף לחיק שנת הלילה.

טיפים להרדמת תינוקות
תמונת אילוסטרציה

הקושי העיקרי שהורים מדברים עליו הוא העייפות. זהו קושי המשותף לאחוז גבוה מאוד מההורים, שאם היו יכולים לקבל משאלה, היו מבקשים פשוט לישון. רבים מחכים לסוף היום כדי שהתינוק או הילד ילך לישון ובבית יהיה שקט, אך השלב הזה הופך לשלב קשה. ההשכבות לשנת הלילה הופכות לארוכות ומתישות, ופעמים רבות הילד לא מצליח להרדם – הוא רוצה עוד הנקה, עוד מוצץ, להיות על הידיים, עוד כוס מים או עוד סיפור, ואם הם גדולים יותר, הם פשוט יוצאים מהמיטה ובאים לסלון.
הקושי אינו מסתיים גם לאחר שהם נרדמים. תינוקות וילדים רבים מתעוררים כמה פעמים תוך כדי הלילה, לא פעם בדיוק כשאנו מתמקמים בנוחות במיטה. אימהות שמבקשות להשלים שעות שינה כשהתינוק נרדם במהלך היום, לעיתים מגלות שכבר אחרי עשר דקות התינוק פשוט מתעורר.

"כמו כל דבר בחיים, יש כאן עניין מולד וסביבתי", מסבירה כרמית מטלון, המנהלת המקצועית של "הבית להתפתחות תינוקות", בעלת "משפּחה חורפּת – ייעוץ שינה לתינוקות וילדים". "כמו שיש טמפרמנט התנהגותי ונטיות בתחומים מסויימים כמו אוכל, יש ילדים הזקוקים להרבה שינה וקל להם להירדם, ויש כאלה שזקוקים לפחות שינה והם ערניים מטבעם". עם זאת, מסבירה מטלון, יש משמעות רבה להתנהגות של ההורים.

שגרה היא פתרון לפרידה
"התקופה הראשונה היא לרוב תקופה מאוד קשה רגשית ופיזית. מדובר בתינוק חדש המעורר הרבה פחדים וחוסר וודאות, ואז מתחילים ההורים להמציא פתרונות יצירתיים כדי לקנות קצת שקט ושינה יותר רצופה, בעזרת עזרים כאלה ואחרים. להרדים על הידיים, בעגלה, בנדנוד, בנסיעה באוטו, בהנקה, בקפיצה על כדור פיזיו, כל אלו הן שיטות שגורמות לתינוק לפתח בהן תלות", אומרת מטלון. "אם הוא מתרגל להרדם על קפיצות או על הידיים, זה מה שהוא יצטרך כדי להחזיר את עצמו לשינה".
כדי להבין את הקושי של תינוק להירדם, משווה מטלון את החוויה לפרידה. "תינוקות חווים שינה והירדמות כפרידה, בשנה הראשונה בוודאי. אין להם יכולת להבין שכשהם יתעוררו, המציאות תחכה להם, מה שמאוד ברור לנו המבוגרים. הם חווים חוויה טוטאלית של פרידה, של חוסר ודאות, וזה גורם להם להישאר ערים. הם מחזיקים את עצמם בכוח ומונעים מעצמם להירדם".
אז מה עושים? כיצד מספקים לתינוק תחושה של ביטחון וודאות כדי להקל על הפרידה. איך עושים זאת? בעזרת שגרה. "כשיש שגרה או דברים קבועים הקורים כל יום, התינוק יודע למה לצפות וזה מוריד את המנגנון ההשרדותי הגורם לו להיות דרוך וער.
"מייצרים שגרה בעזרת סדר פעולות קבוע החוזר על עצמו מדי יום, שיוריד את רמת הדריכות הגופנית ויהפוך את התינוקות ליותר נינוחים. חשוב לזכור, כי שינה אינה פעולה שעושים בלחיצת כפתור, זהו תהליך של כניסה לשינה, והתפקיד של ההורים הוא לא להרדים את התינוק, אלא לאפשר לו את ההרגעות שיכולה לאפשר לו להירדם. את ההירדמות עצמה הם עושים בעצמם".

איך יוצרים שגרה?
הדבר הראשון שחשוב לעשות הוא לשים לב לסימני העייפות שהילד משדר. "רוב ההורים מכירים את הסימנים – הוא מושך באוזניים, מגרד בשיער, בוכה, משפשף את העיניים, נופל הרבה. חשוב מאוד להגיב על זה, כך שתוך חצי שעה הילד יהיה במיטה". יש מיתוס האומר שאם נמשוך את הילד עד מאוחר, הוא יישן יותר מאוחר בבוקר, וזה טוב לנו להורים. אבל זה לא כך. "לרוב הילדים יש הרגל לקום בשעה מסוימת, וזה לא משנה מתי הם הלכו לישון. אם הם ילכו לישון מאוחר זה יפגע בהם. בנוסף, ילדים עייפים מדי נכנסים למצב גופני של עייפות יתר, וזה מקשה עליהם להירדם". לדבריה, שעות ההשכבה המומלצות עד גיל שנתיים-שלוש הוא בין 18:30-19:30, ובכל מקרה לא יאוחר מ-20:00.
הדבר השני שיש לעשות, הוא להוריד את העוצמה בבית. לכבות טלוויזיה, להוריד מעט את האורות, לעבור למשחקים רגועים, כדי לא להגיע לשינה מרמת עוררות מאוד גבוהה. "יש מיתוס האומר שאם נעייף את הילד בערב, הוא יישן כל הלילה. המציאות מוכיחה אחרת, ילדים המגיעים מאוד טעוני אדרנלין, קשה להם להירדם".


יוצרים טקס שינה
הדבר השלישי והעיקרי הוא מה שמטלון מגדירה בתור "טקס שינה". "אנו רוצים לחזור על פעולות קבועות כל ערב, בשעות קבועות פחות או יותר. הרעיון הוא לבנות טקס, וכל אחד צריך ליצוק את התוכן המתאים, בהתאם למספר ילדים ואופי המשפחה. זה יכול לכלול ארוחה אחרונה, אמבטיה, שיר, סיפור או עיסוי. הרעיון הוא שהפעולות יהיו קבועות, יחזרו באותו סדר, ולכולן תהיה רמת גירוי נמוכה. כלומר, לא לעשות משהו רגוע כמו אמבטיה ואז לשחק משחק אקטיבי עם המון מימיקה".
תפקידה של השגרה הוא לגרום אצל הילד מוכנות רגשית ופיזית. "כשהילד מתחיל לזהות את השלבים לקראת השינה, מתחילה הפרשה הורמונאלית של הורמוני שינה", מסבירה מטלון.
מבחינת סביבת השינה, חשוב להקפיד על תנאים העוזרים לו להירדם בקלות ולהחזיק שינה – מעט גירויים במיטה או בחדר. "קשה לצפות מילד שמכניסים אותו לחדר עם מוביילים, תאורה והקרנות על התקרה, להירדם". חשוב שתהיה תאורה מינימלית, כזו שתאפשר הירדמות אבל גם תאפשר לנו ההורים לגשת אליו באמצע הלילה, אם צריך.
אם וכאשר אתם ניגשים לילד באמצע הלילה, חשוב להקפיד על כללי התנהלות ברורים. "ביום אנו פעילים, אקטיביים ומחייכים, אבל בלילה, אם נתחיל להתלהב מהדברים שהילד עושה, הוא יתעורר. ילדים צמאים לתשומת לב והם רגישים לכך מגיל צעיר. אם התינוק בוכה בשלוש בלילה ואני מתחילה לדבר ולצחוק ממה שהוא עושה, יהיה לו קשה לא להישאר ער ולהמשיך להצחיק אותי. הרעיון הוא לשמור על התנהלות עניינית ומשעממת".

התינוק נרדם לבד
הסוד הגדול הוא הירדמות עצמאית של הילד, מה שכולנו רוצים להגיע אליו. חשוב לדעת, כי עד גיל חודשיים, ההורמון מלטונין, האחראי על השריית שינה, לא קיים בגוף ומאז עולה בהדרגה ובנוכחות מזערית. לכן אי אפשר לצפות מתינוקות להירדם לבד.
אם הילד כבר גדל והוא לא מצליח להרדם לבד, מטלון ממליצה לקבל ייעוץ מאיש מקצוע שיעזור למפות את הגורמים המביאים את הילד למצב הזה. כך אפשר לעבוד בצורה הדרגתית ולגמול אותו מהתלות החיצונית. "בכל מקרה אני מאמינה בגישה הדרגתית, לא להשאיר אותו בוכה עד שהוא נשבר ונרדם, אלא לבוא בטוב. לתת לו כלים אחרים שיחליפו לאט לאט את התלות בהורים".

 


טבוריתון הינו מגזין אינטרנטי בנושאי הריון, לידה וגידול תינוקות וילדים של טבורית בנק דם טבורי.

 

שותפים עסקים   מקבוצת טבורית
המרכז הרפואי שיבא