אם גם אתם רוצים שהילדים שלכם ילכו לישון בקלות ויעבירו את הלילה בשינה רציפה ועמוקה, יש כמה דברים שכדאי שתעשו איתם לפני הכניסה למיטה. זה הזמן להמציא טקס שינה.

baby_asleep.jpg_1
צילום אילוסטרציה


ההליכה לישון היא אחד האתגרים איתם מתמודדים כל ההורים באשר הם. המעבר משעות העירות הפעילות ועתירות האנשים והחוויות לטובת שעות של שינה לבד וחלומות, אינה פשוטה עבור הילדים. במטרה להתמודד עם המעבר מפתחים חלק מההורים, באופן אינטואיטיבי, טקס שינה, מספרת נגה גיבורי, מלווה התפתחותית ויועצת שינה, מדריכה להתפתחות תינוקות ומדריכת הנקה בבית להתפתחות תינוקות. טקס מסודר החוזר על עצמו, היא אומרת, יהפוך את הפרידה מהיום להרבה יותר קלה.

נרדמים על הידיים

עיקר הבעיות הנוצרות בתהליך ההרדמות של התינוקות והילדים מתרחשות משום שהתינוקות מורגלים להירדם עם אביזרים חיצוניים. "זה נקרא הקשר שינה תלוי סביבה", אומרת גיבורי. "כלומר, תינוקות שרגילים להירדם בהנקה, להירדם עם בקבוק, להירדם על הידיים, להירדם בנדנוד או להירדם כאשר מחזיקים להם את היד. אלו תינוקות שלא יודעים להרדים את עצמם, לקחת חפץ מעבר או מוצץ ולהירדם לבד".

הבעיה העיקרית אינה טמונה בהרדמות עצמה, אלא במה שקורה כאשר התינוק מתעורר באמצע הלילה. "כל מה שתינוק צריך בתחילת הלילה בשביל להירדם הוא צריך גם באמצע הלילה. אם התינוק נרדם בהנקה והוא מתעורר אחרי מספר שעות, הוא יצטרך לינוק שוב במטרה להירדם. זה קורה גם אם הוא לא רעב. לכן, הקושי הגדול שאנו פוגשות בהדרכות של הורים הם הקשרי שינה תלויי סביבה. העבודה הנדרשת במקרים כאלה היא ליצור הקשרים בלתי תלויים, כך שתינוק או ילד יידע להרדים את עצמו לבד בתחילת הלילה ומכאן גם במהלך הלילה".

שעת השינה אינה חשובה

חלק לא מבוטל מההורים מרדימים את התינוק או הילד עם טקס שינה אינטואיטיבי, אומרת גיבורי. "אנו אנשים של טקסים – גם לנו כמבוגרים יש טקס לפני השינה, שיכול לכלול קריאה בספר, צחצוח שיניים, הסתובבות מצד לצד; משהו קבוע שעושים כל יום. לכן, לרוב בכל משפחה יש משהו שהילדים מסגלים לעצמם מהימים הראשונים. לפעמים צריך רק שינויים קלים כדי להיכנס לשינה ולילה בצורה יותר טובה ונינוחה".

גיבורי מאמינה מאוד ביצירת טקס מובנה וקבוע, המכין את הילד לשנת הלילה. לדבריה, הטקס מתחיל עם ארוחת ערב/הנקה/בקבוק, ולאחר מכן יכול להמשיך עם מקלחת ומשם לחדר השינה. בשלב הבא התינוק או הילד לובש את בגדיו, ומסיימים להאכיל את התינוק אם הוא עדיין רעב. השלב האחרון צריך לכלול שיר ערש או סיפור ואז שכיבה במיטה וכיבוי האור.

"מטרתו של טקס השינה היא להכניס את הפעולות החיוניות לשגרה היומית. להעניק לילד את כל הצרכים הבסיסיים - אוכל ומקלחת - ולמלא את הצרכים הרגשיים בעזרת שיר או סיפור".

כמשתמע מהמילה טקס, חשוב ליצור טקס קבוע החוזר על עצמו מדי יום. "השעה בה מתרחש הטקס אינה חשובה", היא אומרת, "אלא השלבים של הטקס וממה הוא מורכב. כאשר ישנו רצף של פעולות החוזר על עצמו בכל יום, התינוק או הילד יודעים לצפות מה יקרה. כך הם לא מופתעים כאשר הולכים לישון. זה מפחית את הקושי בפרידה מההורים ועוזר להתכונן לשינה".

כדי ליצור טקס יעיל, גיבורי ממליצה שהטקס יהיה יעיל ולא ארוך במיוחד. "חשוב ששלב האוכל יהיה נפרד משלב השינה בעזרת שיר וסיפור, כדי לא ליצור הרגל של הרדמות עם בקבוק או הנקה". וחשוב לא פחות, להעביר את הטקס ברוגע.

להפחית תלות באיטיות

האתגר ביצירת טקס שינה גדול יותר אם התינוק כבר גדול, והוא למד לישון בעזרת אמצעים חיצוניים דוגמת נדנוד או הנקה. מה עושים במקרה כזה? גיבורי ממליצה להפחית את התלות החיצונית – ובאיטיות. "זו המלצה כללית, כי חשוב לבדוק בכל מקרה במה התינוק תלוי", היא מסייגת. "בעיקרון, צריך להפחית לאט את השימוש באותו אמצעי חיצוני ובמקביל לתת תחליף של מוצץ או חפץ מעבר הנותן תחושת ביטחון.

"חשוב להשכיב את התינוק לישון בנקודה בה הוא עייף ולא עייף מדי. לתת לו ביטחון ולא להניח לו לבכות ולצפות שיירדם לבד. הוא צריך עזרה להירדם, בעזרת מגע, ליטוף, שיר. להיות נוכחים במהלך ההרדמה ולאט לאט להתרחק. לאט לאט לתת לתינוק או לילד להירדם לבד, לאחר ביצוע טקס השינה, והוא יסתגל".

הדפסה