תמונת אילוסטרציה
עונת האביב היא עונה של התחדשות. הטבע נמצא בשיא פריחתו והעובדה שכבר לא קר מאפשרת לפתוח את חלונות הבית לרווחה. כל זה, בשילוב הטיולים שרבים מאתנו עושים בתקופה זו יותר מתמיד, מגבירים את הסיכוי להתפתחותן של אלרגיות עונתיות.
האלרגיות שקשורות לעונת האביב מתרחשות עקב פריחה של עצים וצמחים, המפזרים אבקנים כחלק מתהליך הרבייה שלהם. הצמחים הידועים כגורמי אלרגיה בארץ הם ברוש, ערער, פקאן, זית, דגניים מסוגים רבים, וכן שיחים וצמחים עשבוניים. בעונת האביב, הרוח מפיצה את האבקנים של עצים ושיחים אלו, והם חודרים לדרכי הנשימה, לריריות האף וללחמיות העיניים. במקרים מסויימים הגוף מזהה את אותם אבקנים כחומר זר העלולים להוות סכנה, ומגיב בתופעות הידועות: נזלת מימית, התעטשויות מרובות, גירוי בעיניים, קוצר נשימה ופריחה.
שילוב של גנטיקה וסביבה
אלרגיה היא אמנם נטייה תורשתית המוכתבת על ידי ה-DNA שלנו, אך היא מושפעת מאוד גם מגורמים סביבתיים ובעיקרם חילופי העונות. כ- 10-30% מהאוכלוסייה סובלים מרגישות אלרגית עונתית לאבקות צמחים – תופעה הנקראת קדחת השחת, אתה מתמודדים לא מעט ילדים.
בגילאים הצעירים נפוצה בעיקר תופעה הנקראת אסטמה של גיל הילדות, תופעה המתרחשת בעיקר בחורף ומתבטאת בצפצופים בנשימה. תופעה זו, יש לציין, נגרמת עקב וירוס. קדחת השחת מאפיינת בעיקר מבוגרים, אך בפועל שתי התופעות מתרחשות בקרב כל הגילאים. כך יכול בהחלט להיות מצב בו גם ילדים קטנים סובלים מקדחת השחת, עובדה שיש להתייחס אליה ברצינות, שכן היא גורמת לקושי רב.
במטרה לדעת אם הילד שלכם סובל מתגובה אלרגית, יש לפנות לרופא המשפחה ולקבל הפנייה למומחה אלרגיה. זאת, במטרה לזהות את גורמי הרגישות על ידי בדיקות אלרגיה, ולבקש טיפול מתאים.
טיפולים בהתאם לתופעה
הטיפול באלרגיה נעשה במספר דרכים. האפשרות הראשונה היא בטיפות, שאמנם יכולות להקל אך הן עושות זאת רק לטווח קצר, ואינן מומלצות לשימוש יומיומי ממושך.
תרסיסים לאף נגד דלקת אלרגית, לעומת זאת, מבוססים על קורטיקוסטרואידים והם יעילים מאוד בטיפול בנזלת אלרגית. ניתן להשתמש בהם גם כטיפול לטווח ארוך, מאחר ואינם גורמים לתופעות לוואי רבות.
אם לילד יש גירוי בעיניים, ניתן לתת לו טיפות עיניים המיועדות לכך, עם או בלי סטרואידים. במידה שמופיע התקף אסטמה, יש לטפל בהתאם בעזרת משאפים. כל זה, כמובן, בהתאם להנחיות הרופא.
בדרך כלל אין נזק בשימוש ממושך בתרופות נגד אלרגיה ממשפחת האנטי-היסטמינים, בעיקר בתרופות שאינן גורמות לנמנום ולהפרעות בתפקוד היומיומי. עם זאת, טיפול ארוך טווח בתרופות לא מומלץ ורצוי לאבחן את הסיבה לאלרגיה ולנסות לטפל בבעיה באמצעים נוספים.
לפעמים אפשר לחסן
במקרים מסוימים ניתן לחסן את הילד נגד הגורם האלרגי. התהליך כולל בדרך כלל חשיפה מבוקרת לגורם האלרגיה, וזריקות החיסון מגבירות את עמידות מערכת החיסון ומפחיתות את תופעות האלרגיה. החיסון חייב להינתן תחת מעקב והשגחה רפואית. הוא ניתן על ידי מומחים לאלרגיה המחליטים איזה סוג של אלרגנים ייכללו בחיסון. כדאי לדעת שאיכות החיסונים השתפרה בשנים האחרונות והם יעילים יותר מאשר בעבר.
לצערי, אין דרך לשנות לחלוטין את הנטייה לאלרגיה. מתן חיסון גורם אמנם לשינוי במערכת החיסון, והוא יכול להפחית באופן משמעותי את התגובה האלרגית בעת מגע וחשיפה חוזרת לאלרגנים, אך מדובר אך ורק על התגובה לגורמים הספציפיים הניתנים בחיסון.
* הכותבת היא מנהלת רפואית ב- Medikids, מרכז מומחים לרפואת ילדים
