המעבר מהגן לכיתה א' אינו פשוט, ודורש שהילד יעבור הכנה ברמות שונות. כיצד משפיע המעבר על הילד? אילו שינויים נדרשים ממנו? במה עוזרת הגננת ובמה עוזרים ההורים? והאם כדאי לשלוח את הילד לחוג הכנה?

כתבה שנייה בסדרה הילד עולה לכיתה – חלק א

עליה לבית הספר
תמונת אילוסטרציה

אתגר חברתי
המעבר לכיתה א' מעמיד בפני הילדים אתגרים שונים. "יש להבדיל בין אתגרים קוגניטיביים שהילד צריך להתמודד איתם לבין אתגרים רגשיים ואתגרים חברתיים", אומרת פלג. "באתגרים הקוגניטיביים יש את כל הנושא של ידע, הבנה והפנמת הידע. האתגר החברתי טמון בעובדה שהוא עומד לפגוש הרבה חברים חדשים, בדרך כלל לא כל חבריו מהגן מגיעים לאותה כיתה ואף לא לאותו בית ספר. לכן המיומנויות החברתיות שלו הופכות להיות מאוד חשובות ומשמעותיות.

"במישור הרגשי זו ההתמודדות עם המעבר. אם המעבר אינו מטופל נכון הוא עשוי להפוך להיות משבר. מצב משברי יכול לבוא לידי ביטוי בבכי ממושך, חוסר נכונות לנסות דברים, תחושת בדידות והסתגרות".  

שולמית ביסמנובסקי, מומחית לגיל הרך ויו"ר ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל, אומרת כי "הגן מכין את הילד לקראת המעבר לבית הספר בכמה רמות. ברמה הקוגניטיבית: הקשבה, ריכוז, מענה לשאלות הבודקות הבנה, תרבות דיון, פיתוח קשב והארכת טווח הריכוז,  מיקוד החשיבה, הקשב והראייה ועוד.

ברמה המוטורית: פיתוח יציבה נכונה, הכנת השרירים ושלד הגוף למשימות העתיד, פיתוח המוטוריקה העדינה - תיאום עין יד, אחיזת עיפרון, ועוד.

ברמה החברתית, הגן מהווה מיני חברה בה פועל הילד ולומד להתמודד עם מצבים חברתיים כגון לחכות לתורו, לשתף, לוותר, לעזור ולמקם עצמו על קו הרצף החברתי ועוד".

על פי הנחיות מערכת החינוך, בגן חובה מתחיל המיקוד לקראת קריאה וכתיבה. על כן, נראה בגן חובה יותר דפי עבודה, משימות מוגדרות של כתיבה  ושל ראשית קריאה לצד פיתוח מיומנויות מתמטיות.

קורס הכנה לכיתה א': האם זה נחוץ?
בשנים האחרונות הולכים קורסי ההכנה לכיתה א' והופכים לפופולאריים יותר ויותר. לדברי ד"ר שחר גינדי, מומחה בפסיכולוגיה קלינית ומתמחה בפסיכולוגיה חינוכית, מהמכללה האקדמית בית ברל, על מנת לדבר על קורסי מוכנות לכיתה א' יש להבין את המושגים של מוכנות ובשלות.  

"בבשלות הכוונה לתהליך התפתחותי טבעי - שילוב ההבשלה הפיזית של מערכת העצבים המרכזית והחוויות שהילד עבר, אשר מביא אותו להיות מוכן למטלה ההתפתחותית של כניסה לבית הספר.  

"מפאת אופייה של ההתפתחות בגילאים צעירים, טבעי שבגילאי הכניסה לכיתה א' יהיו לילדים פערים בין התפתחותם בתחומים שונים. למשל, ילד אשר התפתח באופן תואם גיל מבחינה קוגניטיבית, אך לא מבחינה רגשית. כאשר יש פערים משמעותיים, התערבות יכולה לעזור לילד להגיע מוכן יותר לכיתה א'. כך למשל, אם לילד יש קושי גרפו-מוטורי, מומלץ לפנות לריפוי בעיסוק על מנת להדביק את הפער".  

ד"ר גינדי אומר, כי לגבי קורסי מוכנות לכיתה א' של מספר שעות בשבוע או קורסים מרוכזים, אין מחקר אשר מראה תוצאות חד-משמעיות. "ייתכן שקורסים מעין אלה עוזרים בצורה מוגבלת, אך יש לקחת מספר גורמים בחשבון. ראשית, קורס מוכנות לכיתה א' מתייחס בדרך כלל להיבטים מצומצמים של בשלות, קרי יכולת מוטוריקה עדינה ויכולות קוגניטיביות/שפתיות בסיסיות אשר עומדות בבסיס הקריאה. שנית, קורסים אלה אינם תחליף להתערבות של בעל מקצוע כאשר יש פער ברור בהיבט התפתחותי כלשהו. כך למשל, הם אינם יכולים להוות תחליף לטיפול רגשי של פסיכולוג".

ד"ר גינדי אינו רואה בקורסים אלה הכרח ואומר, כי יש לזכור כי ילד אמור לסיים את גן החובה עם כל הכלים הדרושים לו להתמודדות מוצלחת בכיתה א'.
 


טבוריתון הינו מגזין אינטרנטי בנושאי הריון, לידה וגידול תינוקות וילדים של טבורית בנק דם טבורי.

 

שותפים עסקים   מקבוצת טבורית
המרכז הרפואי שיבא