מנהל אגף נשים ויולדות במרכז הרפואי ברזילי, פרופ' אייל ענתבי, מספר על הבדיקה המפורסמת לנשים בהריון, על הזמנים בהם מבצעים אותה, מה בודקים בעזרתה ומה עושים עם הממצאים.

אולטרה סאונד
תמונת אילוסטרציה

מזה כ-30 שנה עוברות נשים במהלך ההריון שלהן בדיקות אולטרה סאונד. מאז ראשית שנות ה-80 משמשת הבדיקה הידועה כאמצעי להעריך את מצב העובר והתפתחותו. "בתחילה, התבססה הטכנולוגיה על בדיקות שבוצעו דרך הבטן", מסביר פרופ' אייל ענתבי, מנהל אגף נשים ויולדות במרכז הרפואי ברזילי. "החל משנות ה-90, חלק מהבדיקות התחילו להתבצע דרך הנרתיק, גישה המאפשרת התבוננות קרובה בעובר בשלבי ההתפתחות הראשונים".
ההתפתחות הטכנולוגית אפשרה לאורך השנים לשפר את איכות האולטרה סאונד. החל מסוף שנות ה-90 התפתחו בדיקות תלת ממדיות, ובמקביל הולכת וגדלה הרזולוציה של הבדיקות, כך שניתן לראות פרטים קטנים יותר ויותר. לבדיקה זו מטרה חשובה – לוודא כי העובר מתפתח כהלכה או, לחילופין, לבדוק האם יש בגופו המתפתח מומים כלשהם.

הבדיקה הראשונה
בדיקות אולטרה סאונד מבוצעות לרוב מספר פעמים לאורך ההריון. הבדיקה הראשונה מתקיימת בין השבוע ה-5 להריון לבין השבוע ה-11. בשבוע ה-5 ניתן להבחין בשק ההריון, המכיל נוזל. "השק נצפה בגודל של מספר מילימטרים, ובהמשך הוא הולך וגדל", מסביר פרופ' ענתבי. "החל מהשבוע ה-6 להריון ניתן להבחין בשק החלמון הנמצא בשק ההריון, ובעובר בשלביו הראשונים. משבועות 6-7 להריון ניתן להבחין בדופק העוברי וכך ניתן לוודא כי העובר הינו עובר חי".

הבדיקה השניה - שקיפות עורפית
בדיקה האולטרה סאונד השניה היא בדיקת השקיפות העורפית, המבוצעת בשבועות 11 עד 14 להיריון. "בבדיקה זו נבדק אורכו של העובר, ומתבצעת התאמה בין אורכו לבין גיל ההריון. בנוסף, נבדק שהדופק תקין. החלק המרכזי בבדיקה הוא בדיקת עובי העורף של העובר. מדדי העורף התקינים הינם בדרך כלל קטנים מ-2.5 מ"מ. על פי האורך של העובר, עובי העורף שלו וגיל אישה, מתבצע חישוב הסיכון שהעובר יחלה בתסמונת דאון. בעיקרון, ככל שעובי העורף עבה יותר, כך הסיכוי גדול יותר".
בבדיקה זו ניתן לשלב גם מדדים נוספים – ביניהם דגימת עצם האף של העובר או בדיקות של איברים אחרים, ולעיתים ניתן לשלב מדידות של זרימות הדם בעובר.

הבדיקה השלישית - סקירת מערכות מוקדמת
בין השבוע ה-14 ל-16 של ההריון מתקיימת בדיקה האולטרה סאונד השלישית, הנקראת סקירת מערכות מוקדמת. בדיקה זו מאפשרת סקירה של מערכות העובר השונות, כולל מדידה של ראש העובר, הבטן ועצם הירך. על פי מדדים אלו מחושב גיל ההריון. נתון זה משווה לגיל ההריון הצפוי על פי הווסת האחרון של האישה, וכך ניתן להעריך האם צמיחת העובר תקינה.
"בסקירת המערכות נסקרים הגולגולת, חלקי המוח, הפנים של העובר, בית החזה כולל הלב והריאות, איברי הבטן כולל הכליות והקיבה, איבר המין של העובר, ידיים ורגליים. כמו כן, נבדקת כמות המים, השליה ומיקומה, וכן מתבצעת התבוננות על מבנה הרחם, לראות האם קיים ממצא חריג".

הבדיקה הרביעית - סקירת מערכות מאוחרת
סקירת המערכות המאוחרת היא בדיקת האולטרה סאונד הרביעית, והיא מבוצעת בשבועות 21-24 להיריון. בבדיקה נבדקים האיברים אשר תוארו בבדיקת סקירת המערכות המוקדמת, וכן מתבצעות מדידות של העובר. "לבדיקה זו חשיבות רבה. לאור העובדה שהעובר הולך מתפתח בשבועות אלו, איברים שנראו בראשיתם בסקירה המוקדמת, יראו באופן ברור יותר ומוגמר יותר בסקירה שניה זו. כך אפשר לגלות מומים שלא התגלו בבדיקה הראשונה".

הבדיקה החמישית - הערכת משקל העובר 
הערכת משקל העובר ומיקום השליה נבדקים בבדיקת האולטרה סאונד החמישית, המתבצעת בשבועות 32-34 להיריון. בבדיקה זו נמדדים המדדים של העובר אשר נבדקו בשתי הבדיקות הקודמות, וכך נקבעת ההתאמה בין צמיחת העובר לגיל ההריון. כמו כן נבדקת כמות המים ומיקום השליה. "לבדיקה חשיבות באיתור עוברים אשר אינם גדלים בקצב התקין. יש כאלו אשר צמיחתם איטית, ומצב זה נקרא האטה בגדילה תוך רחמית. יש כאלו אשר צמיחתם מעל המצופה, ומצבים אלו מכונים מקרוזומיה של העובר. במקרים הללו דרושות בדיקות נוספות והערכה על ידי מומחה להריון". בנוסף, ניתן לגלות בבדיקה זו הפרעות בכמות המים ברחם - מיעוט וריבוי מים.
כדאי לדעת כי יש רופאים המבצעים בדיקת הערכת משקל נוספת לקראת הלידה. בדיקה זו כוללת את המדדים שצוינו לגבי הבדיקה הקודמת. "לבדיקה זו חשיבות כדי להעריך את המצב העובר בסמוך ללידה".

מה עושים אם יש מום?
בנוסף לחמשת בדיקות אלו מתבצעות במהלך ההריון בדיקות אולטרה סאונד נוספות, וזאת על פי צורך אישי של האישה. "למשל, כאשר מתגלה יתר לחץ דם אצל האם בהריון, מתבצעות בדיקות תכופות של העובר, הכוללות בחלקן בדיקת זרימת הדם של העובר. מצבים נוספים בהם מתבצעות בדיקות מעמיקות יותר, הכוללות זרימות דם, הינן כאשר עולה חשד להאטה בגדילה של העובר. גם כאשר משך ההריון נמשך מעבר לשבוע 40, מבצעים בדיקות אולטרה סאונד נוספות של העובר".
כדאי לדעת כי על פי הסטטיסטיקות המקובלות, ב-2-3 אחוז מההריונות ייתכנו מומים מולדים, המתגלים במהלך בדיקות אלו. "שיעור גבוה אף יותר של מומים ניתן למצוא אם בוחנים הריונות בשלבים המוקדמים, אך חלק מההריונות עם המומים יפסיקו להתפתח באופן עצמי ולא יגיעו ללידה".
כאשר עולה חשד למום, מתבצעת בדיקה מדוקדקת של העובר. לאחר שהצוות המטפל הגיע למסקנה ברורה מהו המום ממנו סובל העובר, מקובל גם להתייעץ עם יועץ גנטי, המבהיר להורים את משמעות הממצא שהתגלה. על פי הייעוץ, מחליטים ההורים האם ברצונם להמשיך עם ההריון או לבצע הפסקת היריון.
"באחוז קטן מהעוברים", מוסיף פרופ' ענתבי, "ניתן למצוא ממצאים הנחשבים בתחום התקין, אך מהווים גורם המעלה סיכון להפרעת שונות, כמו תסמונת דאון. ממצאים אלו כוללים הרחבת אגני הכליה, נקודה בוהקת בלב העובר או מעי בוהק, שינויים באורך עצם הירך ועוד. כאשר מתגלה אחד הממצאים הללו, האישה מופנית לייעוץ גנטי לקבל מידע אודות משמעות הממצאים". חשוב לציין כי הם אינם מהווים בפני עצמם מום עוברי.

חשיבות הבדיקה ברורה. אך האם יש סיכון בביצוע שלה? פרופ' ענתבי אומר כי "בבדיקות המתבצעות על פי הסטנדרטים המקובלים, לא תועדו פגיעות בעובר".

לאתר של פרופ' ענתבי
 

 


טבוריתון הינו מגזין אינטרנטי בנושאי הריון, לידה וגידול תינוקות וילדים של טבורית בנק דם טבורי.

 

שותפים עסקים   מקבוצת טבורית
המרכז הרפואי שיבא