צילום אילוסטרציה
בשנים האחרונות גובר החשש של הורים מפני תופעת המוות בעריסה. משרד הבריאות התגייס לסוגיה והוציא המלצות, לפיהן יש להשכיב את התינוק על הגב ולא על הבטן במהלך השינה, במטרה לצמצם את הסיכוי למוות מצער זה. בעוד שההנחייה תורמת לחייהם של תינוקות בישראל היא יוצרת תופעה הפוכה, הפוגעת בהתפתחות של תינוקות רבים. "יש המלצה של משרד הבריאות לפיה השכבה על הגב נכונה בשביל להוריד את הסיכון למוות בעריסה", אומרת נגה גיבורי, מלווה התפתחותית ויועצת שינה, מדריכה להתפתחות תינוקות ומדריכת הנקה בבית להתפתחות תינוקות. "בגלל ההמלצה הזו הרבה הורים לא משכיבים את התינוק על הבטן גם במהלך שעות הערות שלו. כך נוצר חוסר מאוד גדול בתנוחה הזו אצל תינוקות, חוסר היוצר אצלם קושי בהתפתחות".
כך לומדים לשבת וללכת
אם אתם חושבים שסוגיית השכיבה של התינוק אינה משמעותית, כדאי שתקראו היטב את ההסבר שנותנת גיבורי לסוגיה. "שכיבה של התינוק על הבטן היא אבן הבסיס להתפתחות שלו. בשלושת החודשים הראשונים לחייו לא מדברים עדיין על התפתחות מוטורית ממשית. בשלב זה התינוק לומד את העולם ויוצר קשר עין. מגיל שלושה חודשים אנחנו רוצים לראות שנוח לו לשכב על הבטן, שהוא אוהב את זה.
"אם התינוק לא מכיר ולא התנסה בשכיבה על הבטן הוא לא יידע איך להתהפך מהבטן לגב ובחזרה. זה יפגע בסוג הזחילה הראשוני – זחילת גחון – הנעשית על הבטן. לשכיבה על הבטן יש השפעות נוספות, על התפתחות חגורת הכתפיים, חיזוק שרירי הצוואר, יכולת המוטוריקה העדינה והגסה כולל קירוב ידיים לרגליים וכפיפה של הגב. כל השלבים הבאים - זחילה על שש, ישיבה והליכה - מצריכים את המרכיבים התנועתיים שהתינוק לומד עוד בשלב ששכב על הבטן.
"לעומת זאת, שכיבה על הגב מגבילה את היכולת של התינוק. במצב כזה הוא יכול להסתכל למעלה ולצדדים בלבד ולשלוח ידיים. כאשר הוא שוכב על הבטן, הוא חוקר את העולם יותר טוב ולומד את השלבים הבאים של ההתפתחות המוטורית שלו".
חשוב להתחיל לאחר הלידה
הבעיה בכל הנושא הזה נוצרת כתוצאה מהבלבול של הורים רבים. אלו נחשפים להמלצות שונות ולבסוף מקבלים החלטות המבוססות על פחדים ולא על ידע מדויק, מסבירה גיבורי. "אם אתם מפחדים, במהלך השינה אל תשכיבו את התינוק על הבטן אלא הגב. זה מובן וזה בסדר. עם זאת, בזמן ערות אין כל בעיה שהתינוק יהיה על הבטן".
גיבורי ממליצה להתחיל להשכיב תינוקות על הבטן כבר לאחר הלידה. "לתינוקות השוכבים על הבטן מגיל אפס יהיה אחרי זה יותר קל. אמנם בשלושת החודשים הראשונים הצורך בשכיבה על הבטן פחות, מאחר וההתפתחות המוטורית בשלב הזה מינימלית, אבל אם הם יתחילו לשכב על הבטן רק בגיל 3-4 חודשים זה יהיה להם יותר קשה. אם נעשה את זה מההתחלה יהיה לתינוק יותר קל וההסתגלות לשכיבה הזו תהיה טבעית". גיבורי מציינת בהקשר זה, כי השכיבה על הבטן דומה במידת מה לתנוחת העובר ברחם. "התנוחה העוברית נראית שונה, אבל מבחינה מוטורית הגוף מתנהג בעת השכיבה על הבטן אותו דבר כמו שהוא מתנהג ברחם. התינוק שלי שוכב על הבטן מהיום הראשון ולפעמים הוא יותר מבסוט לשכב על הבטן".
נסו זאת בעצמכם
למרות הכל אתם עשויים לראות כי לתינוק שלכם יש קושי לשכב על הבטן. במקרה כזה, אומרת גיבורי, עשו זאת בהדרגה. "לתינוק עשוי להיות קשה כי זו תנוחה שדורשת יותר מאמץ. צריך להרים ראש, את חגורת הכתפיים, להישען על הידיים.
"במצב כזה הייתי מציעה להשכיב אותו על הבטן מעט בכל יום. כל פעם להאריך את משך השכיבה במספר שניות או דקות. חשוב בזמן הזה להיות נוכחים, לשעשע את הילד, לעזור לו עם מגע. לא לשים אותו על הבטן, ללכת ולצפות שיהיה לו כיף וקל".
כדי להמחיש את החוויה, ממליצה גיבורי להורים לשכב בעצמם על הבטן. "ההורים יכולים לשכב מספר דקות על הבטן ולראות שזה לא פשוט. זה עשוי להיות כואב, בית החזה לא רגיל לתנוחה, הידיים לא יודעות איפה להיות".