תמונת אילוסטרציה
הנחיות משרד הבריאות אומרות כי התזונה המומלצת לתינוק שזה עתה נולד היא חלב אם. את פעולת ההנקה ממליצים במשרד הבריאות לבצע עד גיל חצי שנה, הוראה שונה מהעבר אז היה מומלץ להאכיל בדרך זו את התינוק עד גיל 4 חודשים בלבד. "מערכות התינוק אינן בשלות עדיין לאוכל אחר בגיל 4 חודשים", מסבירה אדווה ויינטראוב, מדריכת הכנה ללידה ומדריכת הורים לאחר לידה ב"בית להתפתחות תינוקות", "ולכן איחרו את ההמלצה לגיל חצי שנה. בכל מקרה, ההמלצה היא להנקה ואם לא, לתחליפים השונים".
מועד השינוי משתנה מתינוק לתינוק
המעבר מחלב אם או תחליפיו לטובת אוכל מוצק מומלצת, כאמור, בגיל חצי שנה. מאחר ומדובר בהמלצה, מסבירה ויינטראוב, חשוב שההורים יכירו את הילד שלהם ויראו האם הוא אכן מתאים למשימה. "התינוק מוכן כאשר הוא מסוגל ללעוס, לבלוע, לשבת בצורה נוחה ולא רק בשכיבה. יש כאלה שמוכנים בגיל 4 חודשים ויש כאלה בגיל 8 חודשים; זה משתנה מתינוק לתינוק".
המעבר לאוכל מוצק חייב להעשות באיטיות ובהדרגה. השלב הראשון, אומרת ויינטראוב, הוא בטעימות קלות. "מכינים לו מחית דלילה יחסית, ופעם עד פעמיים ביום נותנים לו לטעום – על כפית או על האצבע של ההורה. כך הוא מתרגל למרקמים ולטעמים השונים. חשוב לשים לב – האם הוא דוחף את האוכל החוצה או בולע אותו. בהתחלה הוא עשוי להרתע מהטעמים ורק בהמשך יתחיל לבלוע את האוכל".
ויינטראוב ממליצה לקיים את הטעימות בין ארוחות או בסוף ארוחה. "אז יש סיכוי גבוה יותר שהתינוק יקבל את האוכל וישתף פעולה, מאשר בזמנים שהוא ממש רעב או עייף ואין לו סבלנות לנסות משהו חדש".
להתחיל עם מחית ירקות
האוכל בשלב זה צריך להיות בסיסי מאוד. "להתחיל עם מזונות לא אלרגניים כגון תפוח אדמה, גזר, קישוא, בטטה. אפשר לבשל אותם כמרק או לאדות אותם, ירקות ואז למעוך למחית דלילה עם נוזל המרק או הוספה של מים.
"בשלב הראשון להכין מחית מ-2-3 רכיבים בלבד, ורק לאחר מספר שבועות, ככל שהתינוק מתרגל לאוכל, אפשר להוסיף עוד רכיבים. בשלב הזה חשוב להקפיד שלא יהיו בו חתיכות ושהאוכל לא יהיה צמיגי.
"ככל שהתינוק מתרגל לארוחות אפשר להגדיל את הכמות ובמקביל להפוך לאט-לאט את האוכל לסמיך יותר. בגיל 10 חודשים אפשר לתת לו אוכל מבושל ורך, כמו גזר מבושל, שהוא יכול להחזיק ביד ולהכניס לבד לפה".
הורים רבים מתלבטים בין מתן של ירקות או פירות. "בגלל שהפירות יותר מתוקים, התינוקות מקבלים אותם יותר בקלות בשלב הראשון, אבל זה מרגיל אותם למתיקות. לכן מומלץ להתחיל עם ירקות". כאשר תתחילו לתת לתינוק שלכם פירות, ויינטראוב ממליצה על תפוח עץ, בננה ואגס. "חשוב להימנע בשלב הראשון מפירות טרופיים, לדוגמא, העשויים לעורר תגובה אלרגית".
בשר וביצים בגיל מאוחר יותר
בכל הקשור לתוספת של בשר, משרד הבריאות ממליץ על מתן בשר בקר או הודו מגיל 8 חודשים, וגם אז כחלק מהמחית שמכינים לילד. בגיל 10 חודשים אפשר להוסיף טחינה למחית וקטניות. דבש מותר לתת לתינוק רק לאחר גיל שנה. בכל הקשור לביצים ומוצרי חלב, הנחיית משרד הבריאות משתנה בהתאם למחקרים; כעת ההמלצה היא לתת מוצרי חלב נוזליים רק לאחר גיל 10 חודשים, וביצים רק לאחר גיל שנה.
מה לגבי נוזלים? "כאשר מתחילים לתת ארוחות עם מוצקים, אפשר לתת לתינוק לשתות מים. אך כל עוד יש הנקה או תחליפי חלב, לא לתת מים במקביל; בחלב אם ובתחליף יש את כל מה שצריך, כולל כל הנוזלים".
מה עושים אם התינוק לא מעוניין?
המעבר לאוכל מוצק הוא הדרגתי, כאמור, ואינדיבידואלי. כך גם משך תקופת המעבר, אומרת ויינטראוב. ישנם תינוקות שיתחילו לטעום ואחרי 3-4 שבועות כבר יאכלו ארוחה מלאה אחת ביום, כמו ארוחת מרק או ארוחת פירות.
"אם התינוק דוחה את הטעימות ומפנה את הראש, לא להתעקש אתו. להפסיק ולנסות מחדש אחרי 2-3 ימים. אין צורך להתעקש גם אם הוא בן חצי שנה. בסופו של דבר הוא יאכל, אבל לא לנסות ללחוץ עליו אלא לזרום עם התפתחות התינוק.
"יש תינוקות שיתחילו עם טעימות ויעברו לארוחה אחת ביום, ובשלב מסוים, אפילו בגיל 8 חודשים, הם לפתע לא ירצו אוכל מוצק אלא רק תחליף חלב או חלב אם. גם זה שלב טבעי. לתת לתינוק זמן; הוא יחזור לאוכל בשלב מסוים".