האם כדאי לאמץ בעל חיים כשיש תינוק בבית? איזו השפעה חיובית יש לכך – ומהן הבעיות שיכולות להתעורר? מה עדיף למשפחה עם ילדים, כלב או חתול? המומחיות שלנו משיבות על כל השאלות.

pets1
תמונת אילוסטרציה

רבים מאתנו מגדלים בשלב כזה או אחר בעל חיים בבית. בין אם מדובר בכלב, בחתול או באוגר, לנוכחות בעלי חיים בבית ישנה השפעה חיובית על כלל בני המשפחה – ובמיוחד הילדים. לדברי איריס גרנות, מומחית ומרצה לחינוך ולהתפתחות הילד, מנהלת "טיפ טף" לגיל הרך בחולון, "בעל החיים יכול לסייע לילדים לחוות חוויות שיעזרו בהתפתחות הרגשית, הקוגניטיבית והמוטורית שלהם.

לחבק ולהירגע: ההיבט הרגשי
בהיבט הרגשי, ילד שגדל עם בעל חיים מפתח הרגשה שהוא אהוב ולומד להעניק אהבה. יש לו הנאה משותפת מהמשחק עם בעל החיים והדבר מגביר את תחושת השייכות שלו.
הקרבה הפיזית נותנת לילד הרגשה שיש דמות המגוננת עליו שהוא יכול גם לגונן עליה. הוא לומד אחריות דרך הדאגה ליצור אחר ומתחזקת אצלו תחושת יכולת ומשמעות המפתחת את הביטחון העצמי.
החיבוק והמגע עם בעל החיים מרגיעים ומלמדים את הילד להביע אהבה בעזרת מגע. ידוע לנו שילדים צעירים בוחנים את העולם דרך תחושות שונות ואחת המטרות שלנו הוא לחשוף אותם כשהם בגיל הרך למגוון של תחושות. בעל החיים נותן את ההזדמנות הזו בצורה טבעית, שכן הילד חווה מגע של טקסטורה אחרת, וזה מפתח את הרגישות התחושתית שלו.
ילדים נוטים לדבר עם בעל החיים ומספרים לו חוויות שהם לא תמיד מרגישים בטוחים לספר למישהו אחר. כך הילד יכול לפתח את השפה שלו בעזרת דמות לא ביקורתית שאוהבת אותו בכל מקרה. מבחינה רגשית, בקשר עם בעל החיים הוא לומד לשתף.

ללמוד סדר יום ולזוז ביחד: ההיבט הקוגניטיבי והמוטורי
בהיבט הקוגניטיבי הילד לומד מהו סדר יום, במיוחד כאשר מגדלים כלב אותו יש להוציא מספר פעמים ביום לטיול. הילד גם לומד לתכנן דרך זה שקודם מאכילים את בעל החיים ולאחר מכן יוצאים אתו לטיול. בנוסף, הוא לומד איפוק וויסות בהבט של מהירות ואיטיות דרך המשחק עם בעל החיים.
בהיבט המוטורי, יש לילדים נטיה לשבת הרבה שעות בעוד שהטיפול בבעל החיים מחייב את הילד לנוע במרחב כבר מגיל צעיר. תינוקות רודפים אחריו ומשחקים אתו, וכשהם מתחילים ללכת יש להם מוטיבציה לנוע אחרי בעל החיים. אם מדובר בגידול כלב, הטיול עם בעל החיים מעודד אותם לנוע ולצאת החוצה".

טיפול טוב מונע מחלות
הסוגיה הבריאותית בגידול ילדים עם בעלי חיים מטרידה רבים מן ההורים. לדברי הווטרינרית ד"ר שירי אילן, בעלת מרפאה באזור אם המושבות בפתח תקווה, יש לגידול המשותף קודם כל תועלת בריאותית. "קראתי לאחרונה מחקר לפיו ככל שהיה בעל חיים בבית בשלבים מוקדמים יותר בגידול הילד, כך הוא בסיכון נמוך יותר לסבול מאלרגיה לחיות מחמד ומאסטמה של העור, ומערכת החיסון שלו עובדת טוב יותר. הסיבה היא שהגוף בשלבי החיים הראשונים מזהה דברים בסביבה ככאלה הקשורים בתינוק עצמו, לכן הוא לא מפתח נוגדנים כלפיהם כדי לא לתקוף את עצמו. אם הילד פוגש לראשונה בעל חיים בגיל מבוגר, הגוף שלו עלול לעורר תגובת נגד, כי הוא מזהה את הנוכחות הזו כמאיימת, וכך נוצרת תגובה אלרגית".
עם זאת, ישנם גם סיכונים לגידול המשותף, אם כי לדברי ד"ר אילן הדבר נדיר וקל לטיפול. "אנו יכולים להדבק מבעל חיים בתולעי סרט ובתולעים עגולות; פטרת העור, שרטת החתול וטוקסופלזמה שמועברות על ידי חתולים; וקרציות שגם הן מעבירות מחלות.

"הסיכויים שחיה המטופלת נגד תולעים, פרעושים וקרציות, תעביר לבוגר או לילד את אחת מהמחלות הללו, הוא קטן ביותר.
גורי חתולים הגרים ברחוב עשויים להדביק בפטרת העור, ובמקרים נדירים זה קורה עם חתולי בית. כדאי לדעת, כי חתול יכול להיות נשא של פטרת העור והמחלה לא תראה עליו. אם הוא חולה, מטפלים בו ובאותו זמן אסור לגעת בו. אם הילד נדבק, הטיפול פשוט והוא נעשה בעזרת משחה.
"שרטת החתול זה חיידק המועבר בשריטה או נשיכה. זו מחלה שקיימת, אם בכלל, בקרב ילדים מתחת לגיל 10 המשחקים עם הגורים שעוד נושכים ושורטים. שריטה כזו מתפתחת לפצע שמחלים לאט ובזמן הזה יש נפיחות, כאבים וקשרי לימפה מוגדלים עם חום. הטיפול, במידה וזה קורה, נעשה בעזרת אנטיביוטיקה. מי שחושש ממצב כזה, כדאי לו לאמץ בעל חיים בוגר, שכבר עבר את שלב המשחקים והסיכוי שהוא ישרוט נמוך".

מחלה של חתולים המסכנת נשים בהריון
ישנה מחלה אחת היכולה לעבור מחתולים, המסכנת את האישה בזמן ההיריון. מדובר בטוקסופלזמה, טפיל הנמצא בצואת החתול. מאחר והחתול מנקה את עצמו, הטפיל עשוי להיות על הלשון שלו. אם הוא ישן על כרית השינה שלנו או מלקק את האישה, היא עלולה להדבק. "הטפיל מסוכן לנשים בהיריון שאין להן נוגדנים נגדו, אך הוא נדיר מאוד ובכל מקרה לרובנו יש נוגדן מהילדות נגדו", מרגיעה ד"ר אילן. "במקרים נדירים, הוא עלול להביא לכדי הפלה, בעיקר בשליש הראשון להיריון. לכן כדאי להמנע מטיפול בארגז החול של החתולים בזמן ההיריון ואם כן, בעזרת כפפות בלבד. חשוב להחליף את החול מדי יום, כדי לא לתת לביצי הטפיל זמן להתפתח, ולתת לבעל החיים אוכל מסחרי בלבד ולא בשר טרי, במיוחד לא בשר נא, שכן הוא עלול להגיע לחתול בדרך זו". הטיפול, אם נדבקים, הוא בעזרת אנטיביוטיקה.

מה קודם, התינוק או הכלב?
בפרפרזה על השאלה "מי הגיעה קודם, הביצה או התרנגולת?", אנו מנסים להבין מה כדאי שיגיע קודם – בעל החיים או התינוק. ד"ר אילן אומרת כי "כדאי להכניס את החיה הביתה לפני בוא התינוק או בשלבים הראשונים לחייו, כדי שיגדלו יחד. עם זאת, הרבה זוגות צעירים לא מצליחים להתמודד עם העומס הכרוך בטיפול בבעל חיים ובתינוק חדש. לכן כדאי לשקול, אם עוד אין לכם ילדים, להביא ילד לעולם ורק בהמשך לאמץ בעל חיים".
גרנות מחזקת את הדברים באומרה, כי יותר טבעי ונוח למשפחה כשבעל החיים מצטרף אחרי הילד, כי אז להורים יש ביטחון בכך שהם פנויים לתת תשומת לב גם לבעל החיים. בכל מקרה, היא אומרת, חשובה ההכנה מראש. אם במשפחה כבר יש ילד, חשוב להכין אותו. כלומר, להכיר לו בעלי חיים של שכנים ומכרים, לתת לו ללטף אותם, להגיד לו ולסמוך עליו שהוא מבין שכשאומרים לו 'עוד מעט יהיה גם לנו בעל חיים'. אחרי שבעל החיים הגיע למשפחה, חשוב להגיד לילד כמה הוא חשוב, אהוב ומשמעותי עבור בעל החיים.

אם בעל חיים נמצא בבית לפני הולדת התינוק, חשוב להיות רגישים למפגש ביניהם, כי בעל החיים יכול לקנא. לכן שימו לב שהתינוק נמצא בסביבה מאוד בטוחה. כדי להגביר את הביטחון של בעל החיים אפשר לתת לו להריח את החיתול של הילד לפני שהוא מגיע הביתה, להכיר לו את החדר שלו, ויחד עם זאת ללמד אותו גבולות ברורים של מה מותר לו ומה אסור לו לעשות עם הילד. לזכור לתת לבעל החיים תשומת לב גם אחרי בוא התינוק, כדי שהוא לא ירגיש נטוש. במידה ומדובר בכלב שלא פגש ילדים אחרים, כדאי לקחת אותו לבתים עם ילדים או לקחת אותו לגינה ציבורית כדי שיתרגל אליהם. אם יש לכם חתול, דאגו לארח בבית חברים עם ילדים. אם ישנן בעיות במפגש בין השניים, אפשר גם להתייעץ עם מאלף חיות או וטרינר.

התאמה בין הילד לבעל החיים
כאשר מדובר במציאות בה כבר ישנם ילדים בבית, עולה ביתר שאת השאלה, איזה בעל חיים כדאי לאמץ. בעוד שזוג צעיר יאמץ בעל חיים לפי ההעדפה האישית, כאשר מדובר בילדים יש צורך להתייחס להבטים נוספים טרם קבלת ההחלטה.
"כדאי לבקר בבתים של חברים שיש להם בעלי חיים מסוגים שונים, כדי לבחון האם לילד ישנה אלרגיה לבעל חיים מסויים. זו גם הזדמנות לראות את האינטראקציה ביניהם ולבדוק היכן הילד נהנה יותר.
"בעקרון, הבחירה בכלב או חתול קשורה ביכולת של ההורים לטפל בו, בגודל הבית ובבגרות הנפשית של הילד. אם זה ילד אקטיבי שרץ ומשתולל, אולי לא כדאי לאמץ חתול קטן. אם זו ילדה עדינה שמגיבה בפחד לכלבים, לא כדאי לאמץ כלב גדול.

הפן הכלכלי
מאוד חשוב להתייחס לפן הכלכלי ברכישה של חיית מחמד. כדאי לזכור שההוצאות יותר גדולות כשלוקחים גור. בשנה הראשונה העלויות יותר גדולות בגלל חיסונים וטיפולים רבים יותר בגלל מחלות ילדות של בעלי חיים. בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם וטרינר לפני שמאמצים בעל חיים, שיתן את חוות דעתו.
הדפסה