חזרה לעבודה אחרי לידה: האם ומתי?

תמונת אילוסטרציה

18 חודשים, זהו משכה של חופשת הלידה בשבדיה. מתוכם, שלושה חודשים הם חודשי חובה והשאר ניתנים לבחירת ההורים. 18 חודשים בתשלום מלא, יש לציין. בבולגריה ישנה חופשת לידה בתשלום מלא למשך שנה, ועוד שנה במשכורת מינימום. בגרמניה ניתן לצאת לחופשת לידה של 14 שבועות בתשלום מלא, חופשה אותה ניתן להאריך עד ל-14 חודשים בתשלום חלקי. בארצות הברית, לעומת זאת, אין חופשת לידה בתשלום.

ישראל נמצאת אי שם באמצע. אצלנו יש חופשת לידה בתשלום, והיא נמשכת כיום 14 שבועות, או 98 יום. המוסד לביטוח לאומי משלם לאם עבור חופשת הלידה במידה ועבדה 10 מתוך 14 החודשים שקדמו ללידה, או 15 מתוך 22 החודשים קודם לכן. את ששת השבועות הראשונים יכולה האישה לנצל טרם הלידה, ובכל מקרה, לאחר שישה שבועות היא יכולה להעביר את הזכות לחופשת לידה לבן זוגה. זאת, בתנאי שהיא חוזרת לעבודה. לאחרונה אושרה הצעת המאפשרת לאמהות הצעירות להמשיך את חופשת הלידה באמצעות חופשה ללא תשלום מ-14 ל-26 שבועות (חצי שנה). אפשרות זו קיימת הייתה קיימת בעבר, אך לראשונה היא עוגנה בחוק. בתקופה זו לא תהנה האישה משכר, אך יופרשו לטובתה תשלומים פנסיוניים והמעביד יהיה חייב לשמור על כל זכויותיה הסוציאליות.

במבט מהצד אפשר לומר, כי התנאים בישראל אינם מהגרועים, אך גם אינם מהטובים. אך כמעט כל מי שעברה את 98 היום המוקצבים בחוק ונדרשה לחזור לעבודה, מכירה את הדילמה. האינסטינקטים אומרים להישאר בבית, להמשיך לנוח ולטפל בתינוק, אך המציאות הכלכלית לרוב אינה מאפשרת זאת. מחקר שקיימה חברת AllJobs בנושא העלה, כי הסיבה העיקרית של אמהות לחזור לעבודה הוא הצורך הכלכלי - 29% מהן ציינו זאת. לאחר מכן, בפער ניכר, ישנו הצורך במסגרת חברתית מחוץ לבית (13%), עניין ואתגר מקצועי (12%), שמירה על מקום העבודה (12%) ועוד. רק 5% אגב ציינו את "לא יכולה להישאר בבית" כסיבה לצאת לעבודה. במקביל לנתונים אלו חושף הסקר נתון חשוב לא פחות. 75% מכלל הנשים מאריכות את חופשת הלידה מעבר לקבוע בחוק.

יותר זמן עדיף על פחות

צפי מן, מנחה בקורס הכנה להורות של מכון אדלר, אינה מופתעת מכך שמרבית הנשים מאריכות את חופשת הלידה שלהן. "אם אפשר היה להאריך את חופשת הלידה לאורך של חצי שנה עד שנה, הייתי ממליצה לעשות זאת", היא אומרת. "הקשר הטבעי בין האם לתינוק הוא קשר סימביוטי בראשית החיים. האם מרוכזת בתינוקה, היא רואה בו חלק מעצמה, ואינה פנויה לדברים אחרים שבדרך כלל ממלאים את חייה. האם היא הדמות היותר משמעותית לתינוק. היא זו שנשאה אותו ברחמה, היא זו שמניקה אותו, מרגיעה אותו. הוא מכיר את קולה עוד מהרחם, מזהה את ריחה ואת מגע עורה. היא זו שמספקת את צרכיו ונענית לו".

הדולה דנה לייבוביץ' מתרעמת קודם כל על ההגדרה "חופשת לידה". "המונח חופשת לידה אינו מדויק, שהרי האם הטרייה לא חווה את הזמן הזה כחופשה. נהפוך הוא, היא לא ישנה כמעט בלילות, סובבת כל היום סביב האכלה, החלפת חיתולים וטיפול בתינוק, וכמובן, כיוון שהיא כבר בבית, אז גם בישול, ניקיון וטיפול בילדים האחרים הוא באחריותה". בכל הגדרה שהיא, מאמינה לייבוביץ', חשוב להאריך את חופשת הלידה. "השנה הראשונה לחייו של התינוק היא זמן שבו הוא לומד לבטוח בכך שמישהו - האם - נמצא עבורו בכל זמן ומספק את צרכיו הבסיסיים הפיזיים והרגשיים במלואם. זוהי תקופה משמעותית ליצירת קשר משמעותי בין הדמות המטפלת - שהיא בדרך כלל האם - לילד.

"חופשת הלידה גם מאפשרת הנקה רציפה. לפי מחקרים, תינוקות שיונקים יותר הם בריאים יותר מתינוקות שאינם יונקים. משרד הבריאות ממליץ במפורש על הנקה ללא כל תוספת של מזון ושתייה עד גיל ארבעה חודשים והנקה בתוספת טעימות מזון מוצק החל מגיל זה. האם חוזרת לעבוד כשלרוב היא עדיין מניקה, מתעוררת לעתים תכופות בלילות, והיא מותשת יותר".

הורה טוב הוא הורה שטוב לו

אני שואל את מן, מדוע היא ממליצה להאריך את חופשת הלידה עד שהתינוק יגיע לגיל חצי שנה ועד שנה. "עם הזמן", היא מסבירה, "סביב גיל חצי שנה, כשהתינוק מתחיל לזחול, באופן סמלי יש לו יכולת התרחקות מסוימת מאמו, וכך גם היא מתחילה להתפנות. בגיל שנה התינוק פחות תלותי. יש לו בדרך כלל יכולות הליכה, הבעה ותפקוד בהתאם לגילו. לדעתי, חופשת לידה האורכת שלושה חדשים אינה מספיקה. עם זאת, על כל אם לשאול את עצמה עד כמה היא רוצה וחשוב לה להישאר בבית לאחר תקופה זו, ומה המשמעויות והתוצאות הכלכליות להישארות בבית".

למרות ההמלצות, מן רואה בחופשת לידה גם חיסרון. "כאשר אם חשה תסכול משהותה בבית, חוסר מימוש עצמי, אולי בדידות ואולי מחנק לאורך זמן, יש בכך חיסרון. היא עלולה להשליך את רגשותיה על התינוק ועל בני משפחתה, וזהו מצב בלתי רצוי. אני מאמינה שהורה טוב הוא הורה שטוב לו, והוא עדיף על אם מתוסכלת שאינה ממצה את רצונותיה. יחד עם זאת, במציאות של ימינו, הדורשת שעות רבות של נוכחות בעבודה, כדאי לתת את הדעת לכך שילדים זקוקים לנוכחות הורית. רצוי לא לגדל ולחנך ילדים משעה שמונה ותשע בערב".