תמונת אילוסטרציה
ההריון הראשון מלא התרגשות ומתח אתם מתמודד הזוג הצעיר לקראת המעבר להורות. הלידה השניה מוסיפה אתגר חדש לרצון לבנות משפחה, והוא התגובה של הילד הבכור לקראת בואו של תינוק חדש לבית.
"האם אמא ואבא עדיין אוהבים אותי?", זו שאלה שהילד הבכור עשוי לשאול כאשר עומד להיוולד לו אח או אחות. "אם עד כה הוא היה הילד היחיד, שזכה לפינוק רב והיה במרכז תשומת הלב, הרי שעם לידת האח הוא הופך להיות 'המלך המודח', כפי שמכנה זאת אדלר במשנתו על ההשלכות שיש לסדר הילודה על התפתחות האישיות", אומרת שרה נייס, מרצה ומנחה קבוצות הורים, ומאמנת אישית ומשפחתית בגישה האדלריאנית.
"הילד מקבל, ללא הסכמתו, תפקיד חדש בחייו. הוא הופך ביום אחד להיות אח עם ציפיות רבות מהוריו שינהג כמו אח בוגר, אחראי ומתחשב, והוא עצמו לעיתים צעיר מאד. הוא אינו יודע, כיצד להתמודד עם התפקיד החדש שנפל עליו. הרי אף אחד לא מלמד להיות אח".
טלטלה? לא חובה!
אדלר לא היה היחיד שקבע כי ההשפעה של לידת ילד נוסף במשפחה עשויה להיות משמעותית על הבכור. על פי פרויד, לידת אח או אחות מהווים מאורע טראומטי לאח הבכור. אך עד כמה תהיה גדולה הטלטלה, תלוי הדבר הרבה מאד בהתייחסות ההורים.
"לידת כל ילד חדש יכולה להעמיד במבחן את מקומו של כל ילד במשפחה, אך בפירוש אין הדבר כורח המציאות", אומרת עליזה מרום, N.S.W, מטפלת משפחתית מוסמכת בקליניקה לטיפול משפחתי וזוגי של מכון אדלר. "הדבר מתבטא בצורך להתחלק במשאבים של המשפחה, כמו זמן, מקום פיזי ותשומת לב. הדבר בולט יותר עם לידת הילד השני ו/או כאשר הילד 'הקטן' כבר אינו ה'קטן' יותר".
רגע לפני שנבין, מה כדאי לנו ההורים לעשות ומה לא לעשות במצב כזה, כדאי להבין קצת יותר לעומק מה עשוי להרגיש הילד הבכור. "הילד שהיה יחיד, לעיתים שנים לא מעטות, חש את עוצמת החרדה של הוריו", אומרת נייס. "הוא רואה את אימו ההרה, שואל שאלות, מקשיב וקולט ברגישותו הרבה, על פי התשובות, טון הדיבור והמילים בהם משתמש ההורה, האם אסון עומד להתרחש עליו ואם לאו.
"רגשות האשם שחשים הורים רבים על 'העוול הנורא' שעומד לפתחו של הילד שלהם, על כי עומד להיוולד לו אח, מובילים את ההורים למסע של פיצוי וריצוי, הרעפת מתנות, ויתורים, כניעות ועיגולי פינות. אט-אט חודרים הדברים למודעותו של הילד והוא מתחיל להאמין שאולי אכן יש משהו במה שהוריו משדרים באופן ישיר או עקיף. אולי אכן נעשה לו עוול, אחרת לא ברור לו מדוע השינוי הקיצוני כל כך ביחס היום יומי אליו היה מורגל.
"מרגע זה הילד יהיה עסוק בשאלה קיומית אחת: מקומו וערכו במשפחה. החשש לאיבוד מעמדו מעוררת גם בו חרדה גדולה שמובילה אותו להתנהג בהתאם. חלק מהתנהגויותיו אולי יישאו פרי והוא יזכה למידה זו או אחרת של תשומת לב חיובית, אך לרוב ייכשל. בדרך כלל הבחירה שלו, זו המאפיינת ילדים בכורים רבים, תהיה להתאים עצמו לציפיות ההורים. להיות הילד הטוב הממושמע, המרצה, האחראי. הוא יעשה הכול כדי להרגיש שוב אהוב ורצוי. התסריט הזה יתרחש, כאשר ההורים חשים רגשות אשמה, אך תסריט אחר לגמרי יתרחש אם המסר שיועבר יהיה המסר ההפוך".
מרום אומרת, כי ההשפעה הרגשית של השינוי המתרחש על הילד עשויים לבוא בהבעה של רגשות עוצמתיים. "התופעות העיקריות הן של קינאה או של נסיגה להתנהגויות ילדותיות. הקנאה יכולה לבוא לידי ביטוי בבכי, במכה 'שלא בכוונה', בחוסר רצון להתחלק בצעצועים או בחטיפת צעצועים. הנסיגה בהתנהגות עשויה להופיע על ידי בעיות שינה או הרטבה".
