אפידורל – המרדים האולטימטיבי?

תמונת אילוסטרציה

מכל חומרי ההרדמה והזריקות משככות הכאבים הקיימות, האפידורל היא הנפוצה שבהן. חרף העובדה, כי כיום האפידורל מזוהה בעיקר עם לידות, הרי שהחומר המוזרק בשיטה זו הומצא ב-1928 לצרכי הרדמה בניתוחים רבים. גם כיום נעשה שימוש בזריקה זו לכל הניתוחים הקלים מאזור הבטן ומטה, ניתוחים גניקולוגיים שונים או ניתוחים כירורגיים.

המנהג הרווח לכנות זריקה זו "אפידורל" עלול לגרום לרובנו לחשוב, כי זהו שמו של החומר המוזרק לגוף. בפועל, חומר ההרדמה אשר בזריקה מוזרק אל החלל האפידוראלי, הנמצא בין חוט השדרה לבין התעלה של החוליות המקיפות אותו, ומכאן נובע שם הזריקה. למרות עובדה זו, אנו נמשיך לכנות בכתבה זו את הזריקה בשמה הנפוץ.

אלונה מילשטיין, אחות במקצועה והבעלים של מרכז הספא והטיפולים Tea garden, מסבירה כי "בשלב השני של הלידה, עד לפתיחה של חמישה ס"מ, ניתן לתת ליולדת אפידורל. הזריקה גורמת לאובדן תחושה ולהפחתה ברמת הכאבים מהם סובלת האישה, על ידי חסימת מעבר של אותות כאב בעמוד השדרה. כמובן שבניתוח קיסרי עושים זריקת אפידורל, ובמידה ויש דחיפות לניתוח קיסרי במהלך הלידה, קיים יתרון ברור ליולדת שכבר הספיקה לקבל אפידורל".

האפידורל יכול לסייע ליולדת בעת הלידה, אומרת מילשטיין, אולם במקרים מסוימים הוא עלול מזיק. "חשוב מאוד לכל אישה לפנות לקורס הכנה ללידה. בקורס ההכנה תלמד היולדת על האופציות השונות לשיכוך כאבים ותקבל טיפים ועצות לגבי כל אופציה. ברגע שהיא יודעת למה לצפות ומה מצפים ממנה, הלידה תעבור בצורה טובה יותר באופן משמעותי. אם לא תדע כיצד לדחוף על אף חוסר התחושה שבהרדמה האפידוראלית, היא עלולה להיכנס ללחץ והמצב עלול להיות בעייתי".

לא רק אפידורל

"האיסור על שימוש באפידורל הוא מוחלט רק במידה ומצבה של האישה לא יציב", אומר ד"ר גרגורי פליישמן, מנהל יחידת הרדמה במרכז הרפואי זיו בצפת. "אם ההכרה לא יציבה, אם לחץ הדם לא תקין. כמובן שאסור לבצע את זה אם יש הפרעות בתפקודי קרישה של הדם, משום שהדקירה יכולה לגרום לדימום". מילשטיין מוסיפה ואומרת, כי במקרה שהיולדת סובלת מבעיות גב מסוימות, הרופא יכול להמליץ שלא תשתמש באפידורל. "אם יש ליולדת רגישות מסוימת לתרופה, ניתן לה חומר מטשטש כמו מורפיום, אשר גורם לתחושה קלה של שיכרון."

ד"ר פליישמן מספר, שהיום נהוג להשתמש באפידורל בשילוב עם חומרי הרדמה נוספים כדי להגיע לתוצאות המקסימאליות. לדבריו, נהוג להזריק בתחילה חומר הרדמה אחר, המרדים מעט את המקום, ואז לבצע את זריקת האפידורל, במהלכה מוחדר קטטר לגוף ונשאר שם לאורך כל הלידה. פעולה זו ניתן לעשות בתחילת הלידה, ורק כאשר הלידה מתחילה להתקדם אפשר להפעיל את האפידורל.

השימוש באפידורל נפוץ יחסית בימינו ומגיע, לדברי ד"ר פליישמן, לכ- 60% - 70% מהלידות בחלק מבתי החולים בארץ. "אני אף פעם לא לוחץ על האישה להסכים לאפידורל. המטרה שלי היא להסביר, ושהיא תגיע לבד למסקנה מה היא רוצה. בכל מקרה, אני חושב שזאת השיטה האולטימטיבית העוזרת בכאב. שאר הדברים יכולים להוריד את עוצמת הכאב, אבל לא באופן אבסולוטי כמו האפידורל. עם זאת, צריך לזכור שכמו לכל דבר, גם לאפידורל יש תופעות לוואי".

כדאי לדעת על תופעות הלוואי

"מסופר על תופעות לוואי שונות ליולדות", אומרת מילשטיין. "תופעות הלוואי הידועות יותר הן חולשה וכאב ראש. תופעות קשות יותר ונדירות הן תגובה אלרגית לחומר, זיהומים ודימומים באזור הזריקה. מקרים בהם נוצרים סיבוכים קטלניים כתוצאה מהתהליך הם נדירים מאוד. זה יכול להגיע לפגיעה מוחית, שיתוק ואף למוות. הסיבה לכך לרוב היא הזרקה לא מדויקת".

את הזריקה מבצעים בצורה עיוורת, מסביר ד"ר פליישמן את מורכבות הנושא. "יש שיטות לגילוי החלל האפידוראלי על ידי אולטרה סאונד, אבל נכון לעכשיו מבצעים את הזריקה בצורה עיוורת. המרווח שבין החלל האפידוראלי לבין החלל שבו נמצא נוזל השדרה הוא בין 1 ל-3 ס"מ. המחט שמשתמשים בה היא די עבה, ואם מכניסים אותה יותר מדי עמוק, היא עלולה להיכנס לחלל שבו יש את נוזל השדרה. זה עלול להביא לדליפה של נוזל שדרתי, דבר שיכול לגרום לכאבי ראש. בנוסף, החומרים גורמים לירידת לחץ דם מסוימת, ויש גם השפעה על השרירים. ההרדמה עלולה להיות חזקה מאוד באזור האגן, ואז האישה תתקשה להשתתף בתהליך הלידה".

אין צורך להיבהל. לדברי ד"ר פליישמן, בין  0.7% ל- 0.9% בלבד מכלל הנשים סובלות מתופעות לוואי, ורק במקרים ממש נדירים יכולה להיות פגיעה בעצבים, לרוב הפיכה. "אם שואלים אותי, אני ממליץ על ביצוע האפידורל", הוא מסכם.