תמונת אילוסטרציה
"עם לידת הילד השני, הילד הבכור זוכה בשותף לחיים, באדם אשר יחסיו עימו יהיו מלאים בכל שלל הרגשות החווים בני האדם ביחסיהם עם הזולת: אהבה, רצון לנתינה, אכפתיות, שמחה, להיות מושא להערצה, להעניק, דאגה, אחריות, קנאה, מושא להשוואה, ועוד", מסבירה רננה צימבליסטה, מנחת הורים ויועצת משפחתית ברשת מרכזי דיאדה, המציעה סדנת "יחסים וגבולות במשפחה" העוסקת בין השאר גם ביחסי אחים. "אם נתבונן על הבית כעל מגרש אימונים ליחסים, בני המשפחה הם השחקנים באותו מגרש. ברגע שמצטרף תינוק חדש למשפחה, מגרש האימונים הופך למגוון ועשיר יותר, והילד הבכור זוכה ללמידה ורכישת מיומנויות חדשות, אשר לא היו לפני הפיכתו לילד בכור, כלומר, לפני המעבר מילד יחיד לילד שהוא אחד מתוך קבוצת הילדים".
ההשפעה שמתארת צימבליסטה נשמעת על פניו חיובית ומשמחת, אך המציאות עשויה להיות שונה. עבור הילד הבכור, שנהנה עד לפני תשעה חודשים ממעמד הילד היחיד בבית, השינוי עשוי להיות טראומטי לא פחות משהוא עשוי להיות משמח.
הילד מושפע ממסרי ההורים
"לידת תינוק הוא אחד האירועים והשינויים הגדולים והמשמעותיים לגבי הילדים במשפחה, בעיקר מצד הילד היחיד", אומרת אורנית יגיל, דולה, מנחה סדנאות ומאמנת אישית, מלווה תהליכי שינוי והתהוות במשפחה. "פרויד היה הראשון שהתייחס ללידת אח או אחות כאל מאורע טראומטי לאח הבכור. אדלר המשיך בדרכו וטען, שעם הולדת האח השני יורד הראשון מכס המלוכה, והוא ראה את זה כאקט תוקפני של הדחה מהכתר.
"חוויה מסוג זה יוצרת משבר ואיום על האח הצעיר בשל חוסר הוודאות הנלווה לתהליך. היא מערערת באחת את בטחונו בנוגע לאהבת הוריו, דאגתם ומקומו במשפחה, וכתגובה לאלו יביע את התנגדותו ומורת רוחו למצב החדש תוך שהוא נגרר לתופעות התנהגויות שליליות כגון רגרסיה, פחד, תסכול, קנאה, תוקפנות וכד'".
האם יש הבדלים בין ההשפעה על בן בכור לבין ההשפעה על בת בכורה?
צימבליסטה: "לדעתי, הנושא של מין הילד הבכור והמפגש עם מין הילד השני, בתוספת הטמפרמנט האישי והקצב השונה של כל ילד, וכמובן התנהלות ההורים מול הקשר שנוצר בין האחים, הם אלה אשר יהוו את בסיס ההשפעה המכריע, ולאו דווקא מינו של הילד הבכור".
רגע לפני שמתחילים להיכנס לסחרחרת של דאגות ומחשבות, כדאי להבין כי להורים יש השפעה מכרעת על העתיד להתרחש. "פעמים רבות יכולים ההורים - או הורה אחד בלבד - לחוש שעצם זה שהם מביאים ילד נוסף למשפחה, הם גורעים משהו מהבכור", אומרת עליזה מרום, עו"ס, מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת בקליניקה לטיפול במשפחה במכון אדלר. "ואכן, אותם המשאבים שהיו מופנים אל ילד אחד, צריכים להתחלק בין שני ילדים. מדובר פה על זמן, על תשומת לב ואפילו לעתים על משאבים כלכליים.
"חשוב ביותר להבין, שהקשר המשמעותי יותר בין הורה לילד נוצר במישור של השדרים והמסרים. לכן, פחות חשוב מה אומרים ויותר חשוב מה חושבים ומה מרגישים. ילד, בהיותו קולט רגיש מאד למסרים, קולט את המסר 'אמנם הבאנו לך אח אך בעצם נעשה לך עוול'. מסר כזה יכול להביא לתחושת 'אני מסכן' אצל הילד, וההורה מצדו ינקוט בכל מיני פעולות פיצוי שגם הן מחזקות את התחושה של 'אני מסכן'. כך מתחיל להתגלגל כדור השלג, כשהילד מרגיש לגיטימציה לדרוש ולתבוע ומצד ההורה קיימת נכונות לפצות. דינמיקה כזאת מזיקה לדימוי העצמי של הילד, מקלקלת את היחסים ובסופו של דבר שני הצדדים יוצאים נפסדים ולא מרוצים.
"הדבר יכול עוד להחמיר אם הפרש הגילים הוא קטן, והבכור עדיין לא ביסס את מקומו ואת דימויו אצל ההורים. כאן אנו יכולים להיות עדים להתנהגויות
רגרסיביות, כמו הרטבה, ולגילויי קינאה".
לספר בכנות ובכבוד
"החשוב ביותר הוא שההורים יבינו שלידת אח או אחות היא באמת הזדמנות פז ללמוד - להתחלק, לשתף פעולה, לחוות את הביחד של משחקים", אומרת מרום. "בקיצור, זו חגיגה, ולא נגרע מהילד שום דבר אלא להיפך, נוצרה פה הזדמנות טבעית ללמוד משהו לחיים עתידיים". צימבליסטה מוסיפה ואומרת, כי "כאשר הורים ינסו ויצליחו לחוות ולהרגיש שהשינוי והמעבר למשפחה עם שני ילדים הוא חיובי, מלא שמחה, התרחבות, גדילה, צמיחה, גיוון של המשפחה, מתנה אדירה של חבר ושותף לילד הבכור, הם עשויים לייצר אוירה חיובית, אופטימית, שמחה ונרגשת עם השינוי. כך ישנו סיכוי גדול שגם הילד הבכור יחווה את השינוי בחיוביות וללא קשיים רבים".
מתי לספר לילד על לידה צפויה ובאיזה אופן?
"אין לי מרשם מדויק לשאלות אלה. ישנן השפעות שונות המהוות צורך להתאמה יותר ספציפית - גיל הילד הבכור, היכולת שלו להבין זמנים וכמובן זמנים ארוכים, ועד כמה ההורים רוצים או יכולים להמתין עם הבשורה.
"לילדים צעירים רצוי להמתין ולשתף על הלידה הצפויה לשלב בו ההריון מאד בולט לעין, והאם כבר כבדה ולא יכולה לתפקד כבעבר. כמובן שאם הילד בעצמו מתעניין או שואל, רצוי לענות בכנות ולא להשהות את השיתוף עד לשלב שההורים חשבו שרצוי.
"לילדים צעירים ניתן לספר הכול באופן ישיר ומכבד. הם מבינים הכל, אם תהיינה להם שאלות הם יביעו אותן בהמשך, ותמיד ניתן להנות מספרי הילדים הרבים שעוסקים בנושא הזה, כאשר דרך הסיפור יכול הילד להתחיל ולייצר עבור עצמו תמונה קצת יותר ברורה על מה מתרחש בבטן של אמא.
"אפשרות טובה נוספת היא להראות לבכור תמונות של אמא בהריון איתו, תמונות של עצמו בשבועות הראשונים לחייו, לספר לו זיכרונות וסיפורים על התינוק שהוא היה ועל ידי כך לקרבו לתינוק שבקרוב ייוולד. ספר שאני מאד אוהבת באופן אישי הוא 'בבטן של אמא', מאת תומס סונסון ונוסח עברי של יהודה אטלס".
מה עושים עם המצוקה?
אם בכל זאת נכנס הילד הבכור למצוקה כלשהי לאחר לידת הילד השני, צימבליסטה ממליצה להקשיב לו ולכבד אותו. "תפקידו של ההורה הוא להקשיב לאותן התנהגויות כאילו היו מילים, לנסות להבין שלילד הבכור לא קל, ולהוות גורם מרגיע, מנחם ומכיל עבורו. לא לנסות לטשטש את הקשיים, לא לפתור עבורו את הקשיים, אלא פשוט לחבק ולהבין וכמובן להרגיע. ככל שהילד ירגיש שיש מי ששומע ומבין אותו, כך יש סיכוי גדול יותר שהקושי יתפוגג בקלות יותר". מרום ממליצה להפוך אותו לעוזר של אמא, במידה והוא יסכים, ובגבולות. "המסר העיקרי הוא להפוך אותו למשמעותי במערכת המשפחתית".
