תמונת אילוסטרציה
סיבות רבות מביאות ילדים לאכילת לא מאוזנת, ובסופו של דבר גם להשמנה. תזונה לא נכונה יכולה להיות גורם אחד, מצב רגשי-נפשי יכול להיות גורם אחר. גורם שלישי, חשוב לא פחות, הם ההרגלים בבית, בכל הקשור לתזונה כמו גם פעילות גופנית.
באופן טבעי, הילד לומד את עיקר ההרגלים בבית בו הוא גדל. לפיכך מוטלת עלינו ההורים, האחריות ללמד אותו כיצד לאכול נכון.
ההורים מנווטים ו(גם) הילד מחליט
בניית הרגלי אכילה נכונים, אומרת לילך פלג וייס, דיאטנית קלינית המתמחה בתזונה תינוקות, ילדים ונוער ממרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, מתחילים כבר בתינוקות. "בתקופה הראשונה שאתם מציגים מאכלים חדשים בפני תינוקכם, נסו להקפיד על ארוחות קבועות. השיטה הטובה ביותר לעשות זאת היא על ידי טעימה של הירק או הפרי החדש ואז מייד לעבור להנקה או תערובת להשלמת הארוחה. כך תצרו מסגרת זמן לאוכל ולא תותירו מקום לנשנוש מיותר בין הארוחות. כשהילד גדל הקפידו על שלוש ארוחות עיקריות ביום ו-2-3 ארוחות ביניים".
כחלק מתפקיד ההורות, אנו אחראים למבחר המזונות הקיים בבית, אופן בישול המזון, קביעת זמני הארוחות ולהחלטה מה אוכלים בכל ארוחה ואם יוצאים לאכול במסעדה או לא. על מנת לעודד אכילה בריאה יותר בבית, יש להקפיד על קניית מזון בריא, ללמוד לקרוא תוויות מזון, להכין ארוחות מאוזנות דלות בשומן ועשירות בסיבים ולהגביל את כמות המזון המעובד, החטיפים, הממתקים והשתייה המתוקה בבית. עם זאת, מדגישה הדיאטנית הקלינית דקלה אופיר, גם לילד יש מקומות בהם הוא המחליט. "הוא יכול להחליט מה מבין המבחר הקיים הוא אוכל, אם בכלל, וכמה".
בתחום הממתקים חלוקת התפקידים מתהפכת. "הילד קובע איזה ממתק הוא מעוניין לאכול, וההורים מווסתים את הכמות", אומרת פלג וייס. "מנת ממתק - עד 100 קלוריות - אחת ליום, לרוב לא תגרום לנזק. מומלץ 1-2 ימים בשבוע למנוע אכילת ממתק, על מנת לא ליצר מצב שבו הילד מרגיש שהוא 'חייב' את הממתק". היא ממליצה לזהות את אותם הממתקים המחופשים למזונות, כגון מעדני שוקולד או וניל, דגנים מצופים בשוקולד, ממרח שוקולד/חלבה/ריבה, חטיפי בריאות שונים, וכאשר בוחרים בהם, זהו הממתק. "מומלץ להציע ממתק כחלק מארוחת ארבע, ולא במקומה. על מנת להעביר את המסר שממתק אינו יכול להוות תחליף לארוחה".
לא להכריח את הילד לאכול
במסגרת ההחלטות שהילד צריך ויכול להחליט, צריכה להיות ההחלטה מתי לסיים לאכול. פלג וייס אומרת כי "כאשר הילד מכריז על סיום הארוחה, אל תנסו לדחוף לו 'רק עוד כפית אחת'. תנו לו לווסת בעצמו את כמות המזון שנכנסת לו לגוף ואל תתנו לו את התחושה שהוא מפסיק מוקדם מדי או מאוחר מדי, שכן כך יש יותר סיכוי שהוא יאמץ דפוסי אכילה לא נכונים בהמשך. גם אם ילדיכם הכריז שאינו מעוניין לאכול, מאחר שאינו מרוצה מהרכב הארוחה, חשוב מאוד להקפיד להושיב אותו לשולחן מול הצלחת המיועדת לו ולתת לו את ההזדמנות לאכול.
"בתום זמן הארוחה, לבדוק איתו שוב שאכן אינו מעוניין בארוחה, וכשהארוחה הבאה תתקיים יקבל שוב את ההזדמנות לאכול. חשוב מאוד להעביר את המסר – שמזון נאכל בזמן הארוחה בלבד".
פלג וייס אומרת כי יש ללמד את הילד לאכול לאט ובתשומת לב מתחילת הרומן שלו עם אוכל. "הקפידו, עד כמה שניתן, שהילד ישב בכיסא שלו, יצמיד את גבו למשענת ויהיה רגוע במהלך הארוחה. דברו איתו על אכילה איטית ועבדו על זה ביחד. גם אם זה נראה בלתי אפשרי, שמרו על התמקדות בארוחה, כלומר, כשהוא אוכל - הוא רק אוכל. בלי טלוויזיה, בלי ספרים ובלי משחקים. על מנת להקנות לו הרגלי אכילה נכונים, למדו אותו שאוכל הוא פעולה שיש לבצע אותה בנפרד, כפי שמשחק הוא דבר שיש להתמקד בו".
אוכלים ביחד והולכים ברגל
הרגלי האכילה צריכים להיות אחידים לכל המשפחה, כאשר השיח הוא בנושא בריאות - ולא דיאטה. כולם בבית אוכלים ליד השולחן ביחד, ולא מול הטלוויזיה, אפילו אם יש במשפחה ילד שהוא מאד רזה ובקושי אוכל. החשיבות בכך היא לא רק עבור הילד שסובל מעודף משקל - גם ילדים רזים עלולים לפתח חסרים תזונתיים בעקבות תזונה לא מאוזנת, בעיות בריאותיות כגון שומנים בדם, או השמנה בהמשך החיים. לכן חשוב שתקפידו על אחידות כללים לכל הילדים, בין אם הם שמנים ובין אם הם רזים.
מציאת מסגרת קבועה ומהנה לפעילות גופנית עוזרת לאלו שלרוב ימצאו כל תירוץ כדי להתחמק מכל סוג של פעילות, אומרת אופיר, אך גם פעילות שהיא לאו דווקא במסגרת של חוג - יציאה למגרש המשחקים, להליכה משותפת או רכיבה על אופניים - היא מצוינת. "טרמפולינה קטנה יכולה לעשות יופי של עבודה, משטח ריקוד וכל רעיון יצירתי שיעזור להזיז את הילדים מהמסך ולעודד אותם להיות יותר פעילים. ילדים הלומדים בקרבת הבית מומלץ לעודד לצעוד ברגל לביה"ס וממנו ואף לחברים קרובים בשעות אחר הצהריים. נמצא שהגבלת 'זמן מסך' לשעתיים ביום עוזרת למנוע השמנה. קחו את האחריות והציבו גבולות בכל הקשור לצפייה בטלוויזיה ומשחק במחשב, בדיוק כפי שאתם מציבים גבולות בכל הקשור להכנת שיעורים, מקלחת וסידור החדר".
מאחר וההורים הם מודל לחיקוי, עשו אתם בעצמכם את הדברים הנכונים. "הקפידו לאכול ארוחות מסודרות, בישיבה ולא מול הטלוויזיה", מציעה אופיר. "עשו פעילות גופנית קבועה והקפידו לאכול פירות וירקות. המעיטו באכילה מחוץ לבית ובאופן כללי הקפידו על אווירה שמקדמת בריאות פיזית ונפשית. בצורה זו הילד לומד אילו מזונות מועדפים ובריאים יותר ואף ילמד לבחור במזונות אילו מיוזמתו האישית".
איך להגיב לילד שמן?
אם הילד שלכם מתמודד עם עודף משקל, הגישה שלכם לנושא היא בעלת משמעות גדולה. "כאשר מגדלים ילד שמן לעיתים המשקל שלו תופס מקום גדול מן הראוי בחיי המשפחה", אומרת אופיר. "הכול סובב סביב הנושא: תשומת הלב הרבה למה שהילד אוכל, הערות, אפליה בין מה שמותר לו לאכול לעומת שאר בני המשפחה, מורכבות של נושא קניית הבגדים ועוד". לדבריה, גישה לא נכונה של ההורים - לחץ מוגזם לאכילת מזון בריא, הגבלת ממתקים, עידוד לדיאטה, הערות על מראה גוף - מובילה לפגיעה נוספת בדימוי העצמי של הילד, שהינו נמוך מלכתחילה, לריבים ומתחים רבים בבית ואף עלולה להוביל במקרים מסוימים להתפתחות הפרעות אכילה.
"מומלץ להיעזר בטיפול או בהדרכת הורים שם תוכלו ללמוד כיצד להגיב נכון, תקבלו מענה למגוון שאלות שעולות בהתנהלות היומיומית, כמו איך מתמודדים באירועים ומה עושים כשהילד מבקש תוספת ותשפרו את מערכת היחסים עם הילד ואת האווירה הכללית בבית".
