תמונת אילוסטרציה
בצד שליחתו של הילד לגן או לבית הספר, עולה ומתעוררת השאלה, לאילו חוגים כדאי לרשום את הילד. באופן שהוא כמעט ברור לכל, ההורים המסורים לא מסתפקים במה שמציעים בגן הילדים או בבית הספר, ודואגים לספק לילדיהם מסגרת נוספת, למספר פעמים בשבוע. דני עמית, פסיכולוג בקליניקה לטיפול בזוגיות, הורות ומשפחה במכון אדלר, תומך במגמה הזו. "חוגים הם דבר חשוב בילדות, בעיקר משום שהם מהווים הזדמנות לילד לשלב הנאה, תחביב, תחושת משמעות ובחירה עם מסירות, השקעה והתמדה. מי שיצליח בילדות למצוא איזון בין שני התחומים הנ"ל, יבסס לעצמו תשתית שתסייע לו בבגרות למצוא עיסוק שישלב פרנסה והשקעה עם עניין משמעות והנאה".
"החוגים השונים מאפשרים בראש ובראשונה מתן מענה אולטימטיבי לעיסוק הילדים בשעות אחר הצהריים", מוסיפה שירלי שגב שוורץ, מתמחה בפיתוח עולם תוכן למשפחה וילדים, בעלת מרכז גני הילדים והחוגים "תלתן" בתל אביב. "הם מהווים מקום מפגש חברתי, מסודר וקבוע המאפשר מסגרת מבוקרת ובטוחה לילדינו גם בשעות אלו, ובאמצעות כך מונע הסתובבותם של ילדים ברחובות/ בחצרות השכונה בחיפוש אחר תעסוקה.
"בנוסף, החוגים חשובים להתפתחות הילד באספקטים השונים: חשיפה למגוון עיסוקים ותחביבים, קבלת כלים משלימים לחיים, פיתוח דמיון ויצירתיות, עצמאות ואחריות, פיזיות. החשוב מכל הוא אספקט ה'בחירה החופשית', כאשר הילד יכול לבחור את הנלמד ולהיות במקום בו הוא מרגיש הכי בטוח ונינוח".
לשחק עם חברים חשוב לא פחות
את התמיכה הנלהבת מסייג גדי רוזן, מאמן משפחתי בגומא, המרכז הישראלי לגישור ולאימון. "ההורים ירדו מהפסים, הם חושבים שאם לא יתזזו את הילד בעשרות חוגים הוא לא יגיע לטכניון. חוגים זה דבר נהדר. חוג אמור להיות חווייתי, הנאתי, אבל כאשר זה הופך לטירוף זה כבר לא מהנה ולא נכון. הורים חושבים שאם הילד יושב ולא לעשות כלום או משחק עם חבר זה בזבוז זמן. יש דווקא המון למידה והתפתחות כשילד מעסיק את עצמו וכאשר הוא מפתח חיי חברה.
"המטרה אינה תחרותית אלא לפתח את הילד. חוגים כגון ג'ודו ושחייה הם אחלה, גם אם הם בתדירות גבוהה יחסית, אבל לא באופן אובססיבי. אני לא אוהב חוגים כמו הכנה לרפואה בגיל 6, המשפטן הצעיר ועוד חוגים מעין אלו, שמשרתים את ההורה שיכול להשוויץ כמה הילד שלו מוכשר ואיפה הוא נמצא. אני בעד חוגים שלא קיימים בבית ספר, כמו חוג קומיקס, טיסנאות, תנועות נוער וכו', שהם בעלי ערך מוסף חברתי. חבל על הילדות של הילדים. כדי שההורים יבינו מה הילדים רוצים/אוהבים צריכים רק להקשיב להם".
להתאים את החוג לנטיה הטבעית
אחת השאלות הנשאלות בהקשר זה, היא האם הפעילויות במערכת החינוך אינן מספקות. "מדובר בשאלה סובייקטיבית", עונה שגב שוורץ. "איש חינוך מתוך המערכת יאמר שהפעילויות מספקות את המערכת, הקובעת את טובת הילדים על פי הכלל. אני, כדמות א-פורמאלית, סבורה כי במסגרת החינוכית אין כמעט התייחסות לבחירות האישיות של הילדים בנושא פעילויות, עניין וחברה - וכאן בדיוק ההבדל. מטרת פעילות החוגים הינה מתן מענה משלים למה שהמסגרת החינוכית המתייחסת לכלל, ואינה מסוגלת לספק לרצון הפרט".
כאשר באים לבחור את החוג המבוקש, מומלץ לפיכך לסייע לילד לבחור בחוגים שיתאימו לנטיות הטבעיות שלו, אומר עמית. "ילד שנמשך לשירים ולמוסיקה נכוון לנגינה, לילד אנרגטי שנמשך לפעילות גופנית נציע חוגים ספורטיביים. נזהה במה ילד טוב במיוחד ונציע לו לפנות לתחומים האלה, וגם לתחומים בהם הילד חלש יחסית וזקוק לחיזוק ולאיזון היכולות. למשל, ילד מחונן שמתפקד טוב בלימודים, נשקול לחזק אצלו את הצד הספורטיבי על ידי רישום לחוג קארטה או כדורגל, בכדי לאפשר לו להשתלב טוב יותר בחברת הבנים".
עמית ממליץ לרשום בתחילה את הילד לחוג אחד, ולאפשר לו זמן ללמוד את הנדרש במסגרת החוגים. "מומלץ ללוות את הילד בתחילת הדרך ולהיות קשוב לתחושות שלו. במידה והילד מתקשה בתחילת הדרך מומלץ לדבר עם מדריך החוג על מנת שיקדיש תשומת לב לילד ויסייע לו בהסתגלות".
מתחילים בעת הצורך
על השאלה, באיזה גיל כדאי לרשום את הילד לחוג, עונה שגב שוורץ ואומרת כי "לא מדובר בעניין של גיל, אלא צורך. מסגרת החוגים מתחילה את דרכה כבר מגיל ינקות בו למעשה הליווי מתמקד בהורים למען הילדים. מדובר בפעילויות המשלבות הורים ותינוקות המקבלים כלים, שיטות והכוונה על ידי מדריכים מקצועיים לטיפול משלים, תומך ואישי לילדיהם. יש הטוענים, כי בשלבים הסנסומוטוריים הראשוניים יש לספק לפעוטות גירויים חיצוניים שהבית אינו מסוגל לספק, ולהורים אין את הידע למען התפתחות תקינה ואיכותית".
הגיל שבו כדאי להתחיל קשור גם ברעב של הילד לחוגים ולצורך שהוא מפגין בפעילות. "ילד ראשון שגדל עם זוג הורים מבוגרים יוכל להפיק מחוגים בעיקר בשל המפגש עם ילדים נוספים ופעילות אנרגטית שהוריו מתקשים לספק", אומר עמית. "לעומתו, בן זקונים שגדל עם מספר אחים יכול להסתפק בפעלתון הביתי של אחיו וחבריהם, ולהזדקק לחוג רק בגיל מאוחר יותר או רגוע יותר.
"בכל מקרה חשוב לבחור בחוגים המותאמים לשלב ההתפתחותי של הילד וניתן ללמוד על ההתאמה לגיל הילד הן לפי הכשרת המדריך וההתמחות שלו בגילאים השונים והן מתגובת הילד. ילד שייהנה בזמן הפעילות ויביע רצון להמשיך ללכת לחוג, יהווה למעשה אישור לכך שמדובר בחוג מתאים".
לשכנע, לא לכפות
כאשר ילד מצטרף לחוג, חשוב לדבר עם המדריכה ולספר לה כמה מילים על הילד, מצבו המשפחתי, מצב רגשי מיוחד, יכולותיו ואפילו מהי המטרה והציפיות מהחוג, אומרת מיכל שפר-מיכאלי, מנהלת "עיגולים של שמחה", מרכז המתמחה בייעוץ, אבחון וטיפול בקשיי תפקוד ולמידה בקרב ילדים ומבוגרים בשיטת אלבאום. "גם אם זה נראה לכם 'מציק' או 'לא לעניין', זיכרו שיש לזה ערך גבוה. רצוי גם להתעניין ולקבל אינפורמציה מהמדריך על תפקודו של הילד הן מבחינה חברתית, וכמובן מבחינה תפקודית לשם הערכה. הרבה פעמים שנשאל את הילד 'איך היה בחוג' הוא יגיב 'היה כיף', תשובה אשר לא תאפשר לנו להבין את חווייתו האמיתית. לכן, חשוב לסייע לילד להתחבר לחוג, להכיר את תכני החוג על מנת להשתמש בזה לחיזוק התקשורת מולו וכמובן, על מנת להבין את אפקטיביות החוג ותרומתו".
בכל מקרה חשוב שלא לכפות את החוג על הילד ולא לקחת את הילד לחוג בכוח. חשוב שהילד יחווה הנאה מהפעילות ושתתקבל חוויה של סיפוק ובחירה. במידה והילד מביע רצון לעזוב חוג מסוים, חשוב לבדוק מהן הסיבות לעזיבה. במידה ואתם חושבים שהחוג טוב לילד, נסו לעודד את הילד להישאר בחוג באמצעות ליווי, תמיכה, שיחה עם המדריך, אך בעיקר תוך שימוש בדרכים חיוביות של שכנוע ובחירה - ולא ממקום של כוחנות וכפייה.
