תמונת אילוסטרציה
החיים המודרניים דורשים מאיתנו לעבוד שעות רבות כדי להצליח לכלכל את כל המשפחה. אם בעבר בעיקר האבות יצאו לעבוד מחוץ לבית, היום גם הנשים נדרשות לא פעם להיעדר שעות ארוכות כדי להרוויח די כסף לכל הצרכים הרבים.
בהתאם לכך יש למטפלת – ובהמשך לבייביסיטר – תפקיד חשוב, כמעט מובן מאליו, בהתנהלות של כל משפחה. בשלב כזה או אחר כמעט כולנו זקוקים לשירותים אלו. המשתנה הוא בעיקר גיל הילד, המשפיע על אופי השירות שאנו צריכים. "שימוש במטפלת נפוץ בעיקר בגילאים הצעירים, בדרך כלל עד גיל שנה וחצי", אומר ניר גולן, מנכ"ל רשת גני גולן. זאת בעיקר בקרב הורים שלא שולחים את התינוק למעון. "בייביסיטר בדרך כלל משמשת להורים לילדים גדולים יותר אשר יוצאים לבלות, או לא נמצאים בשעות אחר הצהריים ומשאירים אותם עם בייביסיטר שמשגיחה עליהם".
"לצערי הרב, רוב מקומות העבודה בארץ עדין לא מספיק מתחשבים בהורים המעוניינים לראות את ילדיהם יותר משעה או שעתיים בסוף יום עבודה", אומרת רננה צימבליסטה, מומחית של מכון אדלר ומנחת קבוצות הורים. "זאת, בהשוואה לארצות רבות באירופה שמעודדות אמהות להישאר כמה שיותר עם התינוקות או 'מכריחות' עובדים לסיים ב-17:00 את יום העבודה".
חששות רבים ומוצדקים
מאחר ורובם המוחלט של ההורים נעזרים בשירותים של מטפלת או בייביסיטר, כמעט כולם גם מתמודדים עם דילמה - איך לבחור את האדם הנכון לתפקיד.
"הורים לילדים צעירים, בעיקר בגילאי 0-3 שנים, חווים פעמים רבות תחושות קשות הקשורות להשארת הילד עם מטפלת או בייביסיטר", אומרת ד"ר סוזי קגן, יועצת פסיכולוגית בכירה, בעלת קליניקה לטיפול משפחתי וזוגי ומרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר- אילן. "חששות כגון: מה יקרה אם הילד יתקשה לבטא את רצונותיו? מה יקרה אם היא לא תבין אותו? מה יהיה אם הילד יפתח חרדת נטישה? מה אם היא תגרום לו לנזק או תתעלל בו? מה יקרה אם הילד יתחיל לאהוב את המטפלת/ הבייבי סיטר יותר מאשר הוא אוהב אותנו ההורים? ועוד. תחושות אלו מקשות על בחירת האדם שמטרתו להקל על בני הזוג, לאפשר להם לצאת לעבודה, לסידורים או אפילו לבילוי והנאה".
על השאלה עד כמה רגשות אלו מבוססי מציאות, אומרת ד"ר קגן כי "ברוב המקרים רגשות אלו הינם פחדים נורמטיביים, האמורים להגן על הפעוטות משאננות והזנחה". כמו ד"ר קגן, גם צימבליסטה אומרת כי "חששות ופחדים הם תמיד דבר מוצדק. אין שום יכולת להגיד למישהו שחששותיו לא מוצדקים, זה ממש לא יתרום להרגעתו. חששות נועדו לעורר את תשומת הלב ולקיחת האחריות המקסימאלית לעשות את הדבר הנכון ביותר בדרך הנכונה ביותר, ולכן מקומם של החששות מכובד מאד בעיני".
עם זאת, ד"ר קגן אומרת כי יש להתייחס לרוב החששות בפרופורציות המתאימות. "כך למשל, להורים שמשאירים את ילדם עם מטפלת או בייביסיטר בפעם הראשונה, יתכן ואכן היא לא תבין את כל רצונותיו של הפעוט, אולם סביר להניח שאת צרכיו הפיסיולוגיים - מים, אוכל והחלפת טיטול – היא תספק. על ההורים להבין, כי גם אם לא מולאו כל צרכיו האחרים באופן מושלם, ילדכם ישרוד ולא תיגרם לו טראומה. להיפך, זו התנסות נפלאה בדחיית סיפוקים והתמודדות עם אנשים אחרים. לגבי חרדת נטישה, אין היא מתפתחת בגלל שהורים יצאו לבילוי או לעבודה. שתפו את ילדכם שאתם יוצאים והבטיחו לו שאתם תחזרו, ועם חזרתכם הודיעו לו שחזרתם בדיוק כפי שהבטחתם".
לשאול שאלות ולבקש המלצות
גם אם החששות אינם צריכים להיות כה גדולים, חשוב להתייחס לבחירה של מטפלת או בייביסיטר בכובד ראש. הדבר הראשון, אומרת לאה רוזנפלד, מדריכה חינוכית ב"נשי חרות", הוא להקשיב – למה שהמועמדת אומרת ולמה שהיא לא אומרת. "לפתח שיחה על ילד בו היא טיפלה בעבר, ולשמוע את ההתייחסות שלה אליו, להוריו, עד כמה היא מכבדת ומקבלת את מעסיקיה, התמודדות שלה עם קשיים שעלו בטיפול בילד או בהתמודדות מול המשפחה, איך התגברה עליהם וכד'. כדאי לבדוק מה סדר היום שהיא מתכננת עבור הילד, ולוודא שהוא כולל פעילות עם הילד כגון משחק, טיול וכד'; מה היא חושבת שצריכה להיות תזונת הילד והטיפול בו במשך היום.
חשוב לבדוק המלצות, למרות שזה משחק מכור מראש – הרי היא לא תמסור שמות אנשים שאינם ממליצים לטובתה, אך בכל זאת חשוב לשמוע על מה מתכונותיה ועבודתה ממליצים ועל סמך מה, והאם זה תואם את הדברים שחשובים גם לכם".
אם השיחה היתה טובה והיא עונה על הציפיות שלכם, חשוב להפגיש אותה עם התינוק/ילד. "חשוב להתבונן באינטראקציה בין המטפלת לתינוק", אומרת רוזנפלד. "כדאי להניח מזרן על הרצפה/שטיח ולראות האם היא מצטרפת אל הילד, האם היא עושה זאת בקלות או שהדבר מהווה עבורה טרחה. האם היא ממהרת להרימו ולשבת על כיסא, או מצטרפת אליו למשחק על המזרן. נסו להתרשם מפנייתה לתינוק, האם קשובה למה שהוא עושה, האם היא מגיבה אליו.
"היו עם אצבע על הדופק ונסו לבדוק עם עצמכם איך אתם מרגישים עם המועמדת. האם היא מעוררת בכם ביטחון? האם אתם חשים שזו המתאימה? חשוב שתרגישו את זה, כי המטפלת האידיאלית לא קיימת. זה צריך להיות נכון בשבילכם. היא גם לא צריכה להיות דומה לכם - הילד רק ירוויח מחשיפה לאדם שהוא שונה מכם, אבל אתם צריכים להרגיש בנוח איתה ועם הגישה שהיא מביאה לטיפול בילד".
אם הילד גדול כבר ויכול לייצר דיאלוג עם ההורים, כמובן שניתן להתייעץ איתו, מוסיפה צימבליסטה. "עם זאת, חשוב לזכור שלא תמיד ניתן לקיים את בקשותיו או העדפותיו של הילד".
לשים לב להתנהגות
לאחר שבחרתם במטפלת או הבייביסיטר, המשיכו לעקוב אחר המתרחש. "יש בעיקר צורך לפתח הקשבה מאד אקטיבית עם תינוקות שאינם יכולים לספר מה הם מעדיפים", אומרת צימבליסטה. "רצוי לשים לב איך מתנהג התינוק לאחר שהוא בילה שעות מסוימות עם מטפלת, האם הוא נינוח, רגוע, מתנהל כפי שההורה רגיל ומכיר, או שישנן התנהגויות לא שקטות ושונות היכולות אולי להצביע על חוסר מסוים. במקרים כאלה של חשש או דאגה, הרבה מאד הורים כיום מעדיפים להציב מצלמה בבית או להקליט את הקולות רק בכדי לבסס את תחושת הבטחון שלהם במתרחש בבית כשהם לא נמצאים".
