צילום אילוסטרציה
חלומם של הורים רבים הוא להפוך לסבא וסבתא. חלום זה מתגשם כיום בגיל מבוגר יותר, מאחר והילדים מחליטים להפוך להורים בגיל מבוגר יותר מבעבר. עם זאת, הודות לעלייה בתוחלת החיים ובאיכות החיים, הורים רבים מחכים בקוצר רוח לרגע בו יגיעו העוללים לעולם ויהפכו אותם לסבא וסבתא.
כאשר החלום הזה הופך למציאות, הוא עשוי להתממש באופן חיובי מאוד באותה מידה שהוא יכול להתממש באופן שלילי יותר. "זה תלוי בציפיות שיש לכל אחד מהתפקיד ועד כמה הן מתמלאות בכיוון שאתה מצפה", אומרת טל בוקריס, יועצת, מנחה ומאמנת אישית בכל הקשור להורות, זוגיות ואישי.
עוזרים להתפתחות התינוק
"התינוק לא בא לסבתא וסבא רק לבייביסיטר, כדי שהאמא תעשה משהו אחר", מסבירה גורו הלידה הטבעית איריס יטבת, ממקימי דרך אם, מפתחת סדנת "מגע קולי עם תינוקות". "הוא בא אליהם כדי לקבל מהם את מה שהם יכולים לתת שהורה צעיר לא יכול – מקום של שלווה, רוגע. יש להם בדרך כלל יותר זמן, יותר ניסיון ופרספקטיבה על החיים. הם יכולים לחשוף את התינוק לגירויים התפתחותיים שלפעמים להורים אין זמן, כמו מוזיקה מסוגים שונים מאלו שההורים אוהבים, להקריא סיפורים שפעם היו מקריאים אותם והיום פחות. הם גם משתמשים במילים שאולי פעם השתמשו בהן והיום כבר לא. זה עוזר בפיתוח מיומנויות שפה ומוח החשובות כל כך לתינוקות".
החשיבות בנוכחות של הסבא והסבתא יכולה להיות משמעותית גם להורים. אלו יכולים להעזר בניסיון של הורים כאשר הם מתמודדים עם אתגרים חדשים בגידול ילדים, בייחוד אם מדובר בילד ראשון. זאת, בנוסף לעזרה שההורים לעיתים נותנים, כגון בייביסיטר על העולל.
כן לעזור, לא להתערב
"אחד הדברים שגורמים לקשיים הוא חוסר היכולת לשים גבולות", מסבירה בוקריס. "הסבתא, למשל, מרשה לעצמה להתערב בחינוך הילדים, ומבלבלת את תפקיד ההורים עם תפקיד הסבתאות. הסבא והסבתא צריכים לזכור שהם לא המחנכים. אם אני אומרת שלילד שלי אסור לאכול שוקולד ואם הסבתא נותנת לו שוקולד, היא מתערבת בחינוך שלי. הילד לומד לשקר בדרך הזו, הוא מבין שסבתא היא לא דמות סמכותית שאפשר לסמוך עליה והוא לומד שלא להקשיב לה. הם צריכים לזכור שגם אם חינוך ההורים לא מקובל עליהם כמשהו שהם מאמינים שהוא נכון, עדיין הם חייבים לכבד את זה, ולו בשביל לשמור על יציבות הילד והעקביות בחיים שלו, וכדי לשמור על היחסים עם ההורים".
באותה הרוח ממליצה בוקריס להמנע מלבקר את ההורים על החינוך, על התפריט שהילד מקבל לאכול, איך הוא עושה שיעורי בית. "הביקורת תמיד נתפסת כדבר שלילי", אומרת בוקריס. "הסבתא יכולה להגיד שזו ביקורת בונה אבל זה לא נתפס ככה. כאשר הילד שומע את הביקורת הוא רואה שיש מקום שהוא יכול לשחק עם הסמכות או ההגבלה".
" לרוב הסבתא והסבא רואים את מה שההורים לא רואים וקשה להם להתאפק", אומרת יטבת, "ולפעמים צריך. לפעמים לסבתא יש יותר חרדות מאשר להורים והיא מביעה אותם. לפעמים זה נובע מזהירות יתר וזה לא מתאים, לכן צריך לדעת מתי להביע את החרדות".
מנגד עשוי לקרות מצב, בו ההורים תופסים את הסבא והסבתא כמי שעובדים אצלם, ובכל מצב הולכים אליהם עם הנכדים בלי לתאם איתם ולבדוק אם השמירה על הנכדים מתאימה להם. בעידן המודרני הסבא והסבתא לא זמינים כמו פעם, רובם עדיין עובדים, יש להם חוגים, לימודים, טיולים וחברים, והילדים לא מבינים זאת לפעמים. מנגד, לסבא ולסבתא יש קושי נוסף - להימנע מלהשקיע יתר על המידה בעזרה ובטיפול. "לסבתא ולסבא מותר לחיות את חייהם", אומרת יטבת. "פעמים רבות אנו רואים שבשל נסיבות החיים הסבתות תורמות את זמנן אולי יתר על המידה ומתחילות להרגיש מתח, עומס, עייפות, ולא נעים להן להגיד לא".
להיזהר מקנאת הילדים
אחד הדברים שבוקריס מתריעה מפניהם הוא שימוש בילדים במריבות בין ההורים לסבא ולסבתא. "הרבה פעמים אתה רואה שהסבא כועס על הבן או הבת שלו, אז הוא עושה עם הנכד את מה שהבן לא רוצה שיעשו איתו, כדי לסגור חשבון. חשוב להבין שזה לא רק אני כסבא מול הבן או הבת שלי - אני פוגע בזוגיות של הילד שלי, כי הוא צריך להסביר למה אבא שלו עשה ככה. זה יוצר מערבולת שקשה לצאת ממנה".
דבר נוסף שהיא מזהירה קשור בפינוק. "נורא כיף לסבא וסבתא לפנק, אבל לא להגזים, כי זה שבירה של גבולות שאינה מועילה לילד". אם יש יותר מנכד אחד, הסבא והסבתא צריכים גם להיזהר מלעורר מריבות בין הנכדים. "הם צריכים לדעת לחלק את זמנם מאוד נכון בין מספר הנכדים, כי נכנס סיפור הקנאה של הילדים ושל ההורים. אם הבאת שוקולד לנכד אחד תביא לשני, אם לקחת נכד אחד ליום כיף תקחי גם את השני".
לדבר ולתאם ציפיות
האמצעי החשוב ביותר להתמודד עם אתגר זה הוא לדבר. לשבת בשיחה פתוחה וכנה ולבדוק מה הציפיות של ההורים מילדיהם בתור סבא וסבתא, ולהיפך, מה הילדים מצפים מהורים בתפקיד זה. "יכול להיות שסבא וסבתא מרגישים שמטילים עליהם יותר מדי תפקידים, או להיפך, שהם רואים שלסבתא השניה הוא הולך יותר והם קצת מקנאים", אומרת בוקריס. היא ממליצה לכתוב את הציפיות שיש אחד מהשני, ולבדוק באילו ניתן לעמוד ובאילו לא, ולפעול בהתאם לכך. "יש אנשים שיאמרו 'זה מאוד מלאכותי, אני זורם עם איך שמתאים. אבל יש בדרך הזו סיכונים. מי שינסה ויצעד בדרך זו, גם אם זה קצת מלאכותי, זה חוסך הרבה דילמות משפחתיות".
