תמונת אילוסטרציה
עודף משקל בקרב ילדים מוגדר כ-BMI מעל 85, בעוד שהשמנת יתר מוגדרת כ-BMI מעל 95. נתונים אלו עשויים להיות חסרי משמעות, לכן הנתון הזה הוא החשוב מכולם: כל ילד שלישי בישראל מתמודד עם עודף משקל.
בכך הופכת ישראל לאחת המדינת עם השכיחות הגבוהה ביותר של עודף משקל בקרב ילדים בעולם המערבי, וההערכות הן כי תוך חמש שנים מספר הילדים עם עודף משקל בישראל יהיה זהה לארצות הברית.
מחלות כרוניות וחוסר ביטחון
המשמעות של נתונים אלו היא עצומה: 40% מהילדים השמנים יגדלו להיות מתבגרים שמנים, ו-75-80% מקרב המתבגרים השמנים יגדלו להיות מבוגרים שמנים. השמנה גוררת איתה סיבוכים רפואיים והרבה מאוד מחלות כרוניות. מחלות שבעבר נחשבו למחלות של מבוגרים היום מתרחשות גם בקרב ילדים ובני נוער: סכרת סוג 2 שבעבר נקראה סכרת מבוגרים, יתר לחץ דם, עודף שומנים וכולסטרול בדם, ועוד.
ילדים עם עודף משקל לא פעם סובלים מחסרים תזונתיים. קשה לראות את זה, כי ילד עם עודף משקל נראה כאילו לא חסר לו כלום, אבל יכול להיות שחסרים לו רכיבים כגון ברזל, אבץ, סידן או ויטמינים שונים, כל זה כתוצאה מתזונה מבוססת פחמימות ושומנים. לחסרים אלו ישנה השפעה שלילית על ההתפתחות והגדילה של הילדים.
בנוסף לכל זה, עודף משקל גורם לדימוי עצמי נמוך ולקושי להשתלב בחברה. לא פעם נוצר מעגל שבו כתוצאה מעודף משקל הילד מתבייש לצאת מהבית, להיראות, לעשות פעילות גופנית בבית הספר. כתוצאה מכך רמת הפעילות הגופנית יורדת, לא פעם הילד אוכל יותר, עודף המשקל מחמיר, ואיתו כל שאר התופעות. זה מעגל שקשה מאוד לצאת ממנו.
אוכלים פחות, זזים פחות
הגורמים לעודף משקל הם מגוונים. למעשה, ידוע שלא מדובר בגורם אחד אלא בשילוב גורמים המשפיעים באופן סינרגטי. ישנו רקע גנטי להשמנה, כמובן, אבל רוב הגורמים הם סביבתיים. כלומר, מעט מאוד פעילות גופנית, בעוד שילדים צריכים כל יום 30-60 דקות של פעילות גופנית; חינוך תזונתי המבוסס על גבולות נוקשים מדי או על העדר גבולות; תזונה עם רמה גבוהה של פחמימות ושומנים; שתיה של משקאות ממותקים – ישראל נמצאת בין המקומות הראשונים בעולם בצריכה של שתיה ממותקת בקרב ילדים; ואכילה של פחות ארוחות, בעיקר ויתור על ארוחת בוקר, עובדה הגורמת לכך שהילדים מגיעים לארוחות רעבים יותר ואז גם אוכלים יותר.
טיפול להורים ולילדים
כדי לטפל בעודף משקל, כדאי שהטיפול יתחיל בשלבים המוקדמים. המשפחה צריכה להתכונן להיות מעורבת בטיפול, וחשוב לזכור שהתהליך דורש זמן והשקעה.
היום אנו יודעים שטיפול המבוסס על מספר שינויים הוא היעיל ביותר: פעילות גופנית, שינויים התנהגותיים ותזונה נכונה. לכן הטיפול דורש מספר אנשי מקצוע היוצרים יחד תוכנית טיפולית: רופא, תזונאי, מאמן כושר גופני, פסיכולוג בעת הצורך ולעיתים גם פיזיותרפיסט אם יש בעיות אורתופדיות.
הטיפול מתחיל בהדרכה להורים. אני מסבירה להם שהם מהווים מודל לחיקוי של הילדים, ושחשוב ליצור אינטראקציה בין ההורה לילד התומכת בשינוי לאורח חיים בריא.
ההדרכה להורים כוללת המלצות כיצד לתת לילד גבולות נכונים וטיפול בהבט התזונתי. מלמדים אותם מה לתת לילד לאכול ומה לא, איך הארוחות צריכות להראות, שימוש במזונות מזינים עם הרבה סיבים תזונתיים כגון דגנים מלאים, ירקות, קטניות ופירות, והפחתה של השימוש במזון מעובד בבית. כל זה דורש התארגנות של ההורים והכנה של ארוחת הצהריים מבעוד מועד. ההורים מקבלים כלים פרקטיים, כאשר לא בהכרח נדרש מההורים לבשל כל יום, אלא להכין אוכל פעמיים-שלוש בשבוע, או להכין מראש ולהקפיא. אפשר גם לחלק את האוכל מראש למנות מדודות, כדי שהילד יאכל בדיוק את מה שהוא צריך. אחד הדברים החשובים הוא יצירת מסגרת של ארוחות מסודרות, קבועות, עם הקפדה על ארוחות בוקר, שהיא הארוחה שלרוב מתפספסת.
בכל הקשור לפעילות גופנית, אנו מדריכים לעבור לאורח חיים פעיל יותר. כלומר, ללכת לבית ספר ולחזור ממנו ברגל, להשתמש במדרגות ולא במעלית, לצאת לשחק מחוץ לבית, להשתתף במסגרת יזומה של פעילות גופנית או לעשות אותה עם ההורים.
לא פעם זה יעיל מאוד אם הטיפול משלב מפגשים קבוצתיים. לקבוצה יש כוח התורם לשינוי הרגלי החיים. בכל מקרה מומלץ שהטיפול יכלול את ההורים ואת הילדים, בנפרד ו/או משולב.
ההכוונה הניתנת היום היא לאורח חיים בריא, ולא לירידה במשקל ודיאטה. מסבירים לילדים את המשמעות של תזונה נכונה ופעילות גופנית ביום יום, כיצד זה עוזר להיות מרוכזים יותר, תורם לזיכרון להיות טוב יותר, נותן כוח לפעילות גופנית בבית הספר ומספק אנרגיה לכל היום.
* הכותבת היא דיאטנית קלינית ילדים, בעלת תואר ראשון במדעי התזונה ותואר שני בבריאות הציבור, עובדת עם מדיקידס
