תמונת אילוסטרציה
הייתה זו הפסיכולוגית ננסי אן טאפ, אשר קבעה לראשונה את המונח "ילדי האינדיגו". זה היה בתחילת שנות ה-80, כאשר הבחינה הפסיכולוגית, שיש לה גם יכולת ראיית הילות, כי לילדים מסויימים יש צבע בהילה, שמעולם לא היה קודם בהילות של בני האדם. זהו כמובן צבע האינדיגו, אשר נתן לקבוצת ילדים זו את הכינוי.
מאז התפשט הכינוי והפך לביטוי שגור בעולם הרוחני-מערבי, כשהוא מתאר את הילדים הנולדים בעולמנו. "בעשרות השנים האחרונות נולדים בני אדם, אשר למהותם יש מאפיינים ייחודיים", מסבירה ד"ר שושנה צימרמן, סופרת ויועצת רוחנית המתמחה בעבודה עם ילדי ואנשי אינדיגו וקריסטל, הגדרה נוספת אליה נגיע בהמשך. "מדובר באנשי אינדיגו, אנשי קריסטל וילדים המכונים 'הדור השלישי' - ילדי הקשת, ילדי הדולפין ועוד. המאפיין המובהק שלהם, כשהם במיטבם, הוא היכולת להפיץ מסביבם מעין תחושה של אור, איזון והרמוניה, ולאפשר לעצמם ולאחרים אהבה ועזרה במימוש עצמי חיובי".
המושג "ילדי הקריסטל" מתאר את אלו הנולדים בשנים האחרונות בעיקר, אשר בהילה שלהם יש נוכחות חזקה של אור המזכירה את הקריסטל השקוף. כך או כך, ילדי האינדיגו והקריסטל ואלו הבאים אחריהם, דומים אלו לאלו.
כאשר הם מאוזנים, ניתן לזהות בהם כבר מגיל מאוד צעיר אי אלו מהתכונות הללו: יחס של אהבה לזולת ולבעלי חיים, סבלנות וסובלנות, רגישות מוגברת של חמשת החושים, אינטואיטיביות ויכולת ראייה על חושית, אנרגטיות גבוהה יוצאת דופן, יושרה גבוהה, רגישות חזקה, אינטליגנציה גבוהה, מגוונת ועוצמתית, ביצועים לימודיים וגופניים ברמה גבוהה, פתיחות וכנות, חוסר פחד יחסי, יצר התנגדות טבעי לסמכות ולמה שאינו ברור כשמש, ונטייה לשאול, לחקור ולהתווכח. בפשטות ניתן לומר, כי הם מאופיינים בהערכה עצמית טובה – הם מקבלים את עצמם כמי שהוא מורם מעם ותובעים יחס כזה בכל מערכת יחסים.
מדוע הם נולדים, אתם שואלים? על פי התפיסות הרוחניות של ימינו, עולמנו עובר שינוי לקראת צורת חיים מפותחת יותר, שינוי המתלווה בשלב זה בעיקר בזעזועים. מרבית הילדים הנולדים בשנים אלו מגיעים ברמת התפתחות גבוהה יותר מכולנו, ולמעשה הם כבר נמצאים ברמת ההתפתחות אליה כולנו עתידים להגיע.
הפער הקיים בין הילדים הללו לבין המבוגרים סביבם – ההורים, המורים, בני המשפחה – משפיע על ילדים אלה, לא פעם באופן שלילי. כאשר הם סובלים מחסכים ודיכוי, הדבר עשוי להתבטא בצורת ביטחון עצמי מתנדנד, יהירות וגאווה עם שפלות רוח, ולסירוגין אף באלימות המכוונת פנימה או החוצה, אלימות מילולית מלווה בפרצי זעם בדרגות שונות, בכוונה להעליב או להוציא מאיזון, תסכול וכעס המופנה אל ממסד מכל סוג, לרבות משפחה ובית ספר, יצירתיות חנוקה. כבר בילדות המוקדמת ניתן לזהות בהם חוסר קשב וריכוז, היפראקטיביות, נתק ברמות שונות מעצמם וממה שהם צריכים, נטיה לאובססיות והתמכרויות שונות.
הבעיות שתוארו לעיל, בעיקר הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות, מאפיינות ילדים רבים בתקופתנו. יש האומרים, כי האבחונים מחמירים יותר, אחרים טוענים כי הילדים שונים. נדמה שהאמת נמצאת באמצע – מצד אחד, הילדים אכן שונים מהדורות הקודמים באופן משמעותי. מצד שני, המערכת המבוגרת אכן מאבחנת אותם בחומרה, משום שרבים אינם מבינים כי מדובר בדור חדש של ילדים, הדורש מהסביבה המבוגרת לעשות התאמות מרחיקות לכת כדי לאפשר לילדים של ימינו להתפתח באופן תקין.
