עם זאת, יותר ויותר הורים, מטפלים ואנשי חינוך מבינים, כי הפתרון טמון ביצירת מסגרות המתאימות לילדים אלו, שתפקידן לתמוך בתהליך ההתפתחות שלהם. דוגמא לכך היא מסלול "מהות עולמו של הילד", שנפתח באחרונה במכללת "מהות", המתמחה ברפואה משלימה. יהונת יהב מלמדת במסגרת המסלול את השיטה שהיא פיתחה, המאבחנת חסימות באופן המאפשר לה לדעת מתי נוצרה החסימה, אילו רגשות קשורים בה וכיצד הדבר קשור לשאר בני המשפחה.
"פחות מתאים לי לומר 'הילדים האלה הם כאלה והם כאלה' ", היא מסתייגת מההגדרות. "הילדים המגיעים אלי ואלו שאני פוגשת, כולם מאוד חכמים, מאוד רגישים, מחוברים לידע, עוד אין בהם את החסמים של התבניות המחשבתיות שיש לנו. השינויים בעולם הופכים להיות יותר מהירים ולכן אפשר לומר, שככל שעובר הזמן, לילדים שנולדים יש יכולות התנהלות ויצירה טובות יותר, הם מגיבים יותר מהר, יש בהם ידיעה שהם מסוגלים.
"השאלה היא מה הם פוגשים, איזה תבניות ישנות או מקובעות, גם של ההורים וגם של מסגרות החינוך. אני זוכרת שכשהבת שלי היתה בת שלוש ואני הייתי בת עשרים ולשמונה, ידעתי שהילדה הזו יודעת יותר ממני, שהיא באה ללמד אותי. נכון שהיו גבולות שהייתי צריכה לשים לה, שלא תלך לכביש ולא תכניס את היד לחשמל, לדוגמא. אני מאמינה שכשהורה פוגשת את הילד שלו מתוך ידיעה שהוא בא ללמד אותו ומתייחס אליו בכבוד, בהערכה, בהשתאות, הכל נראה אחרת".
כמו מורים, יועצים ומטפלים רבים מעולם הרוח ובכלל, יהב מטילה הרבה מהאחריות על איכות חייו של הילד, על הוריו. "בהתחלה ההורים מתפעלים כשהתינוק מתחיל לחייך, לזחול, ללכת. אם הם היו ממשיכים כך, הכל היה נראה אחרת. אבל במציאות מתחילה הביקורת, וכל זה מהדהד ומתחיל לעצור את הילד. ככל שנתבונן בילד שלנו עם ביקורת ותבניות של אמונות ישנות - איך צריך להתנהג, כך זה טוב לעשות וכך זה לא טוב, אנו מעכבים אותם.
"התפקיד שלנו הוא לתת מרחב של אמונה – אמונה בעצמי שזה יהיה בסדר שהילד שלי יעשה את מה שהוא רוצה, אמונה ביכולת שלי לסמוך עלי ושהוא יודע את הדרך שלו ביכולות שלו, בכישרונות שלו ובמוכנות שלו להתנסות. איך אני מגיעה לזה? צריך לעשות עבודה וללמוד לסמוך על עצמי ועליו.
"כולנו מוצפים בכל כך הרבה פחדים וחרדות לא פתורים, אלה התבניות שאנו מביאים מההורים שלנו והם משלהם, מעולם שהיה קשה פעם ברמה ההישרדותית. היום העולם משתנה, וככל שאנו נהיה פתוחים ללמוד את השינויים ואת התפיסה הרחבה, כך הילדים ייצאו לדרך הרבה יותר בריאה, מאושרת ובטוחה".
הילה שריר פתחה באחרונה קבוצה בפייסבוק העונה לשם "מחקר על ילדים רוחניים", מחקר הנעשה במסגרת עבודת הסמינריון שלה, כחלק מלימודי תואר ראשון, באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לחינוך.
שריר מחפשת לצורך כך ילדים בני 4-10 בעלי מאפיינים מסויימים: "הוא מסתמך בעיקר על עצמו באופן בוגר יותר מאשר בני גילו; מדבר על הייעוד שלו בחיים ברמה בוגרת משמעותית מבני גילו, ומבטא רעיונות של חזון לגבי עולם מאושר, הרמוני ומושלם; הוא מדבר לעיתים קרובות על מלאכים או מדריכים רוחניים, וכשהוא מדבר על מוות יש בו שלווה מיוחדת במינה; הוא רואה בחלומותיו דברים שקורים לאחר מכן במציאות והוא חש חיבור מיוחד ויוצא דופן לטבע. בנוסף, הוא מבין אחרים לעומק בלי מילים ומביע התחשבות ורגישות עמוקה כלפי אחרים".
מזהים את הילד שלכם בתיאורים אלו ורוצים לקחת חלק במחקר? פנו אליה דרך האתר.
