בדיקות לכל אורך ההריון
מיד לאחר גילוי ההריון, מומלץ לקבוע תור למעקב היריון. במשרד הבריאות מסבירים כי על פי מחקרים שונים, הסיכון לסיבוכים בלידה ולליקויים בבריאות האם והתינוק נמוך יותר בקרב נשים שהיו במעקב הריון שגרתי. בהנחיית משרד הבריאות מומלץ לקיים ביקורים אלו אחת לחודש, בהתאם למצב האישה והעובר.
במהלך הביקורים מתרחשות ארבע בדיקות:
1. משקל האישה, במטרה לבקר את העלייה במשקל ולוודא כי היא תקינה ותואמת את שלבי הריון. כדאי לדעת שבמהלך ההריון מוסיפה אישה למשקל גופה 11-16 ק"ג בממוצע, אם המשקל שלה היה תקין טרם ההריון.
2. לחץ דם, במטרה לזהות בשלב מוקדם מצבים של יתר לחץ דם או רעלת הריון.
3. חלבון בשתן, במטרה לזהות בשלב מוקדם דלקת בדרכי השתן או רעלת הריון, בדיקה הנעשית באמצעות מתן שתן.
4. סוכר בשתן, במטרה לזהות בשלב מוקדם סכרת הריונית, בדיקה הנעשית באמצעות מתן שתן.
בדיקות בשליש הראשון
במהלך שלושת חודשי ההריון הראשונים מבצעים שורה של בדיקות שונות, חלקן דרך מתן דם ואחרות בעזרת דגימת שתן ואולטרה סאונד. חשוב לציין, כי כל הבדיקות שלהלן כלולות בסל התרופות:
1. שתן, במטרה לזהות בשלב מוקדם זיהום בדרכי השתן. בין %5 ל-10% מכלל הנשים לוקות בזיהומים שונים בדרכי השתן בתקופת ההיריון. הסיכון מוגבר בקרב נשים שלקו בעברן בזיהום בדרכי השתן או חולות בסוכרת. הטיפול: אנטיביוטיקה המתאימה לאישה ההרה. אם בבדיקה מתגלה חיידק GBS (Group B Streptococcus), העובר עלול להיחשף אליו במהלך הלידה ולחלות. הטיפול כרוך במתן אנטיביוטיקה במהלך ההריון וכן מנה נוספת במהלך הלידה.
2. הערכה על קולית, או אולטרה-סאונד, במטרה לקבוע מועד משוער ללידה, מספר עוברים ומיקום ההריון ברחם. בדיקה זו מומלצת בתחילת ההריון כמו גם בשבוע ה-19-25 במטרה לקבוע את גודל העובר, מיקום השליה, כמות מי השפיר ולבדוק את מבנה גוף העובר.
3. ספירת דם, במטרה לבדוק את רמת ההמוגלובין בדם ולאתר מצב של אנמיה. רמת ההמוגלובין מעידה על יכולת הדם להעביר חמצן לעובר ולרקמות גוף האם. האנמיה נובעת לרוב ממחסור בברזל או בחומצה פולית, ולכן מומלץ לנשים ליטול תוסף ברזל בשילוב עם חומצה פולית מסוף החודש השלישי להיריון ועד ששה שבועות לאחר הלידה. אם תתגלה אנמיה, הרופא ימליץ על מינון מוגבר של ברזל.
4. סוג דם, במטרה לזהות מצב של אי התאמה בין דם האם לדם העובר. במקרה כזה עלולה האם לפתח נוגדנים נגד כדוריות הדם של העובר. הנוגדנים הללו עוברים אל העובר, ועלולים לגרום להרס דם ולאנמיה חמורה בגוף העובר, ואף למותו. הטיפול במקרים אלו כרוך בזריקת ANTI D בשבוע ה-28 להיריון, במהלך פעולות חודרניות העלולות להביא את דם האם במגע עם דמו של העובר, וכן לאחר הלידה.
6. נוגדנים למחלת העגבת, במטרה לזהות מצב של עגבת. זיהום זה אמנם נדיר אך אם קיים ואינו מטופל, עלול לגרום לפגיעות חמורות בעובר ואף להביא למותו.
7. בדיקות לקיומם של נוגדנים למחלות שונות, כולל אדמת, דלקת כבד נגיפית, איידס, ציטומגלו ווטוקסופלסמוזיס. בעוד ששאר הבדיקות בשלב זה של ההריון מומלצות לכל אישה, בדיקות הדם לקיומם של נוגדנים למחלות אלו נעשות רק על פי המלצת רופא. הסיבה היא שמחלות אלו עלולות לפגוע באופן חמור בגוף העובר ואף להביא אל מותו. הטיפולים משתנים בהתאם לממצאים.
